צמח שעליו הם המוזרים ביותר בצמחי הארץ – הם אינן שטוחים אלא תלת-ממדיים. שם הצמח מאפיין את העלה: הוא בנוי כשתי מערכות מחוברות של מדרגות לולייניות. במבט ראשון קשה להבין את מבנה העלה ואת ייחודו, לכן מומלץ להציע תרגיל כזה: העבר את אצבעך לאורך שפת העלה מנקודה מסויימת, עד שתחזור לנקודה זו בתום הסיבוב סביב העלה. הקפד שלא לדלג, ולא לרמות, ולא לגלוש הצדה. רק עם התקדמות התרגיל תופס המתרגל (והקהל העוקב אחריו), מה כה מיוחד. בסיס העלה דמוי רומח, והפטוטרת מנוקדת באדום.
הפקעת רב-שנתית. הפקעת והעלים מכילים רעל, והם נאכלים אחרי סילוק הרעל באמצעות קלייה קפדנית או הרתחה ממושכת. נהוג לאכלם במלח, כתוספת לביצים או לבשר.
פורח באביב, ואין הוא "פרח יפה". פריחתו דומה לפריחת הלוף, אופיינית למשפחתו, רק שהמתחל מקומט ובשרני, לא קטיפתי, צבעו ארגמן עכור. כמו ביתר בני משפחתו הפרחים חד-מיניים, חסרי כותרת, ערוכים בבסיסה של השזרה וחבויים בתוך מתחל רחב. תחילה התפרחת נקבית, והצלקות של הפרחים הנקביים בשלות לקלוט אבקה. אחר-כך תופחות הצלקות, והתפרחת הופכת זכרית, עם אבקנים הנפתחים לשפוך את אבקתם על החרקים המאביקים. התפרחת פתוחה יממה אחת בלבד. היא מושכת חרקים בהפיצה ריח צואה, כולאת אותם לשעות אחדות, במהלך הפריחה הנקבית, ומשחררת אותם עם שיאה של הפריחה הזכרית, כך שהם יוצאים כשהם נושאים אבקה רבה. הלוליינית מואבקת על-ידי זבובים, זבליות, וחיפושיות קצר-חפיות.
המין אינו שכיח ביותר, גדל פה ושם כפרטים בודדים בבתה, בשדות נטושים ובשדות בוּר, בצדי דרכים ובשולי גינות. תפוצתו משתרעת במזרח התיכון, בארץ הוא נפוץ מצפון הארץ עד צפון הנגב. בסוג 4 מינים במערב אסיה ובמרכזה, בארץ מין אחד.

כתב מייק לבנה

עודכן