אלמוות סיני הוא צמח רב-שנתי שרוע, שאינו יוצר כרים צפופים כקרוביו.
אלמוות סיני פורח ממרס עד מאי, אך פרחיו נותרים על הצמח במשך כל השנה, כשהם מבריקים בגון כסף, בזכות עלי-העטיף הקרומיים שלהם. שפת עלה-הגביע אינה קרומית, ואין זיף בראשו. קוטר הקרקפת הבשלה 7 מ"מ או פחות. אורך הגביע 2–3 מ"מ.
אלמוות סיני גדל בסלעים ובואדיות במדבר. נפוץ ברוב אזורי דרום הארץ, משפלת פלשת, מדבר שומרון והרי יהודה ודרומה.

בסוג 50 מינים, בארץ 6.

כתב מייק לבנה

עודכן