אפיונה מחוספסת,  צמח ממשפחת המורכבים, היא בן שיח דביק, שגובהו 40-30 ס"מ בעל ענפים סבוכים ואשונים. כל חלקי הצמח למעט הפרחים בעלי שערות בלוטיות.
העלים צפופים, מסורגים, יושבים על הגבעול. צורתם מוארכת דמוית אזמל, אורכם 4-2 ס"מ רוחבם כ1 ס"מ. העלה בין שטוח למרזבי, מסתיים בחוד קוצני. שפתו תמימה, בבסיסו משני צדיו מצוי קוץ. לעיתים בליטות קצרות, קוצניות מצויות גם בשפה. העלים מכוסים שערות בלוטיות קצרות צפופות המפרישות חומר דביק אליהם נצמדים חלקיקים זעירים של גבישי חול. זו אחת הדרכים של צמחי מדבר אחדים להתגונן מפני חול בתנועה השורט ופוגע ברקמות הצמח.
הפרחים ערוכים בתפרחת שהיא קרקפת באורך 2-1.5 ס"מ, המוגנת בצידה החיצוני ע"י חפי מעטפת מחודדים. הפרחים בודדים, צהובים, דו מיניים, צינוריים. צבעם צהוב. כל פרח יושב על קרקפת שמצעיתה חשופה וצרתה כחלת דבש. הכותרת מאוחה, מסתיימת ב5 שיניים. אבקנים 5 קבועים בצינור הפרח. בסיסי המאבק בעלי תוספת תמימה. השחלה עילית, העלי מסתיים בצלקת מחולקת לשניים שבהבשלתה היא גבוהה  משיני הכותרת.
הפרי זרעון הנישא ע"י ציצית. הציצית עשויה דורים בודדים של זיפים מחוספסים שאורכם עולה בהדרגה כלפי המרכז. תפוצת הפרי ע"י הרוח.
הצמח גדל בערוצים חצציים במדבריות החמים. בהר הנגב, בדרום הנגב ובערבה.
תפוצתו העולמית היא צפון מזרח אפריקה, לכוון מרכז אסיה. ישראל מהווה גבול תפוצתו מצפון. 
ברפואה העממית במצרים, אפיונה מחוספסת משמשת כצמח רפואי. במיצוי תכולת חומר יבש, זוהו בו בעיקר שמנים אתרים, שהמרכיב העיקרי שלהם הוא טרפנים. חומרים אלה מסונתזים ונאגרים בצמח זה בשערות בלוטיות שעל האפידרמיס. נמצא ריכוז גבוה של ססקוויטרפן שהוא טרפן המורכב מ-3 יחידות של איזופרן, כמו כן נמצאו בצמח טרפנים אחרים בריכוזים שונים. חומרים אלה משמשים כחומרי סיכה, ריח, צבע ושמן.
מינים קרובים לאפיונה מחוספסת הם אפיונה מחודדת ואפיונת ים המלח שהיא מין ויקרי לאפיונה מחודדת ומחליפה אותה באזור מצוקי מדבר יהודה וסביב ים המלח.
כתבה ערגה אלוני


עודכן