הסלביניה הצפה היא שרך מים צף, דק-גבעול, המצמיח מכל מפרק שלושה עלים; שניים מהם ירוקים, שעירים ודמויי ביצה, וצפים על פני המים. השלישי מפוצל לאונות דמויות ציצת שורשים, שקוע במים ומתפקד כשורש. אין לסלביניה שורשים אמיתיים. לסלביניה, כלצמחי מים רבים, יש בעלים חללי אוויר המאפשרים את הציפה, ורקמת הובלה שלה מצומצמת מאוד. עלי הסלביניה מכוסים בצפיפות בשערות דוחות מים המסייעות לה לצוף על-פני המים.

סלביניה צפה שייכת לקבוצת שרכי המים ומתרבה, ככל השרכים, ע"י נבגים. לסלביניה שני מיני נבגים – זכריים קטנים (מיקרו-נבגים) ונקביים גדולים יותר (מקרו-נבגים). כבכל השרכים גם בסלביניה חבויים הנבגים בתוך מנבגים (מיקרו ומקרו). בשרכי המים חבויים אף המנבגים בתוך קופסאות נבגים (Sporocarps). קופסאות הנבגים נמצאות בבסיס ציצת ה"שורשים".

הסלביניה זקוקה למחייתה למים מתוקים עומדים ועשירים בחומרי הזנה, שפע של אור ואוויר לח. בתנאים אלה היא גדלה ומתפתחת במהירות וגבעולה מסתעף לכל עבר, כך שתוך מן קצר היא מכסה את פני המים בסביבתה. כתוצאה מכך יורדת כמות האור במים שמתחתיה, ולכן משתמשים בה, באופן מבוקר, בגינון ברכות-נוי על-מנת למתן התפתחות של אצות במי הברכה. בכך טמונה גם הסכנה בהתפשטותה הבלתי מבוקרת של הסלביניה למקווי מים טבעיים, בהם היא תפריע לגידול האצות ושאר הצמחים הטבולים במים.

מקורה של הסלביניה הוא באזורים הטרופים של העולם הישן אך השימוש בה באקווריונים ובריכות הביא להתפשטותה ברחבי העולם, כולל בישראל, פה היא מופיעה במקורות מים מתוקים בצפון ובמרכז.

כתבה ליאורה קרת


לא עודכן