מררית סמורה היא צמח רב-שנתי מסועף וזקוף של מרומי החרמון, גובהו עד חצי מטר. הענפים דלילים, אלכסוניים. הוא בולט בנוף בירקותו בקיץ. העלים אזמליים צרים. טעמם מר, וזה טעם השם. כל חלקי הצמח נצמדים לבגדים, ואפשר לקשט בהם את החולצה ב"סימני דרגה" עשויים עלי מררית. הם נצמדים באמצעות זיפים שראשם מתפצל לסעיפים הנוטים אחורה כעוגן. המררית היא יחידה כמעט במשפחתה הגדולה, המורכבים, הנדבקת כך לבעלי-חיים.
מררית סמורה פורחת בעונה שרק מעטים בסביבתה פורחים בה – בקיץ ובסתיו. הקרקפות דלילות, גונן צהוב חיוור. הזרעון שחור.
מררית סמורה שכיחה מאוד במרומי החרמון מרום של 1,600 מ' ומעלה, במיוחד בצידי דרכים ובעקבות דחפורים. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון ומערב אסיה.

כתב מייק לבנה

עודכן