תלתן רפה הוא צמח חד-שנתי שחלק מענפיו שרועים. הגבעולים שלו קרחים וחלולים.
העלים בעלי פטוטרות. עלי הלוואי קרומיים, תמימים ומסתיימים בקצה מחודד. שלושת העלעלים חסרי פטוטריות ויוצאים מנקודה אחת, דמויי ביצה הפוכה עד מעויינים. שפת העלעל משוננת לכל אורכה או לפחות בחלקה העליון.
התפרחות חסרות עלי לוואי, נישאות על עוקצים המסתעפים לאורך הגבעולים בחלקו העליון של הצמח. עוקץ התפרחת הבוגרת ארוך מהעלה שמחיקו היא יוצאת. התפרחת דמויית קרקפת, כדורית כמעט, מרובת פרחים. קוטרה 1-2 ס"מ.
הפרחים זקופים בעת הפריחה ומתכופפים כלפי מטה לאחר ההפרייה. אורכם 5-8 מ"מ וכולם פוריים. הגביע בהיר, קרח או שעיר במקצת, בעל 10 עורקים. שיניו שוות, משולשות עד דמויות איזמל. אינו מתנפח בעת הבשלת הפרי. הכותרת לבנה עד וורודה והופכת חומה בהירה לקראת הבשלת הפירות.
בכל תרמיל זרע אחד. צינור הגביע פתוח בעת ההבשלה.
תלתן רפה הוא צמח מצוי למדי הגדל בקרקעות כבדות ולחות.

רוב מיני התלתן בארץ הם חד-שנתיים, מיעוטם (שלושה בלבד) – עשבים רב-שנתיים. העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (=תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
פרחי התלתן מייצרים צוף המופרש בבסיס האבקנים. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור האבקנים, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה. צורת המרזב של זירי האבקנים המאוחים מאפשרת הצטברות של הצוף, ואילו האבקן החופשי מאפשר לחרק גישה נוחה איליו.
פרי התלתן הוא גביע פורה, כלומר – התרמיל כלוא בתוך הגביע ואינו נפתח. מספר הזרעים מועט. לפירות הסוג תלתן מנגנוני הפצה שונים כגון שיניים ווים או שערות המאפשרים לו להיאחז בשער בעלי-חיים, או גביע נפוח המקל על תפוצתו בעזרת הרוח.
התלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.
כתבו ליאורה קרת ומייק לבנה

לא עודכן