לשון-כלב הררית (לשעבר לשון-הכלב הסיצילית) היא צמח עשבוני רב-שנתי זקוף, גובהו 70 ס"מ. העלים והגבעולים מכוסים שערות זיפניות מפושקות קטנות, רכות יותר מאשר ברוב בני משפחת הזיפניים. העלים מוארכים, עלי השושנת נישאים על פטוטרות ועלי הגבעול יושבים. שם הסוג בעברית ובלטינית מדמה את העלה ללשונו של כלב גם בגלל צורתם, אך בעיקר כנראה בגלל חספוסם.
לשון-כלב הררית פורחת בין מאי לאוגוסט. הפרח קטן, משפכי או גלגלי. צבעו בתחילת הפריחה אדום, עם ציור יפה של עורקים אדומים כהים. צבע הפרח הופך כחול במהלך הפריחה. הפרי הוא אלוף הנאחזים בגרביים ובשרוכי הנעליים, בהיותו מכוסה שיכים נוקשים ומאונקלים, הנאחזים באורח יעיל ביותר. צורת הפרי כפירמידה המורכבת מ-4 פרודות וביניהן עלי ארוך.
לשון-כלב הררית גדלה בארץ רק ממזרח לבקע הירדן. בחרמון היא גדלה ברום של 1,600 עד 2,000 מ'. שם היא שכיחה במפוזר, במיוחד בעקבות דחפורים. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שלדרומו של הים התיכון.
בסוג 60 מינים, בארץ - 2.

כתב: מייק לבנה

עודכן