בוצין ביירותי הוא צמח דו-שנתי או רב-שנתי עם שורש מעובה. הוא מכוסה כולו בשערות פשוטות (לא מסועפות). העלים התחתונים ערוכים בשושנת והם מוארכים, גלוניים, אורכם עד 20 ס"מ. הם מגדלים שיער דליל. עלי הגבעול אליפסיים, מפורצים רדודות. כל פרט גנטי מגדל 1–4 נצרים וגטטיביים, לכל אחד מהם שושנת-עלים וגבעול-פריחה משלו.
בוצין ביירותי פורח באפריל–מאי. התפרחת נושאת 3–7 סעיפים, גובהה 1 מ'. הפרח נפתח בבוקר, הכותרת נושרת בצהריים. הכותרת צהובה, גלגלית פרושה, עם 5 אונות-כותרת ו-5 אבקנים. עוקצי הפרחים ארוכים מהגביע פי 2 או יותר, אורכם 2–4 ס"מ.
בוצין ביירותי הוא מין נדיר בארץ ובעולם. גדל בקרקע חול–חמרה במישור החוף, מהשרון צפונה. זהו מין אנדמי לחופי ישראל ולבנון.
בסוג בוצין כ-120 מינים מוסכמים ועוד 8 בני-כלאיים מוכרים, בישראל נאספו 16 מינים, רובם נדירים.
בוצין משמעו נר (בארמית), והשם מדמה את הפרח הצהוב, הנישא על גבעול זקוף, לשלהבת נר. ואכן, לכל מיני הבוצין פרח צהוב גדול עם 5 עלי-כותרת פרושים, כמעט סימטריים, מאוחים בבסיסיהם (כותרת גלגלית), ו-4–5 אבקנים שזיריהם שעירים מאוד. אין צוף, הפרח מואבק על-ידי דבורים אוספות-אבקה.


כתב מייק לבנה


לא עודכן