חמד המדבר (חַמָּד, לשעבר חמדה, וקודם פרקרק) הוא בן-שיח מדברי מסועף–כדורי, שגובהו 30–50 ס"מ. עליו בלתי-ניכרים. גבעוליו פרוקים, מטמיעים, גונם ירוק כהה נוטה לשחור. הצמח עוצר-קרקע, וסביב בסיסו מצטברות תלוליות של חול או לס, המשמשות בית-גידול לצמחים אחרים, חד-שנתיים.
חמד המדבר פורח בסתיו, באוקטובר–נובמבר, בפרחים דו-מיניים ירוקים קטנים, מואבקי-רוח. הפרי נותר זמן רב על הצמח, והוא בולט לעין יותר מהפרח בזכות כנפיים קרומיות שצבען שונה בפרטים שונים, בגוני צהוב או סגול. בזרע ניכר עובר סלילי, המונח בפרי כשהוא אופקי, מקביל למצעית.
חמד המדבר נפוץ באזורים מדבריים וערבתיים. שולט בקרקעות לס בצפון הנגב, בעיקר במקום שהאדמה מלוחה, וכן במדרונות אבניים. בולט בנוף בגונו השחור.
בסוג חמד 12 מינים, בארץ 4. הוא נבדל מסוגים אחרים במשפחתו, שגם להם גבעולים פרוקים ועלים בלתי-ניכרים, בזרע שהעובר שלו סלילי ומונח אופקית כשהוא מקביל למצעית (ביפרוק הוא אנכי, ניצב למצעית).
תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ודרום-מערב אסיה.

כתב מייק לבנה

לא עודכן