צלף סחוסי הוא שיח קוצני ירוק-עד, ענפיו המעוצים עבים. בבסיסי העלים יוצאים קוצים מאונקלים, אכזריים. הצמח מסתעף, סבוך, גובהו 1–2 מ', תכופות משתלשל מסלע. העלים סחוסיים, נישאים על פטוטרות ארוכות. הם עגולים, גדולים ועבים, קירחים, שפתם תמימה. רק בקצה, בהמשך לעורק הראשי, מזדקר קוץ קצר מאונקל.
צלף סחוסי פורח בין פברואר לאפריל. הפרח גדול, קוטרו 5 ס"מ. עוקץ הפרח ארוך. כבר בניצן, ועוד יותר בפרח הפתוח, בולטת סימטריה דו-צדדית, לא רדיאלית. הפרח נפתח לקראת ערב, פורח לילה אחד בלבד, ונסגר למחרת עד הצהריים. עלי הגביע מפרישים בצידם החיצוני תמיסות סוכריות, המשמשות מזון לנמלים. אלה אולי מגינים על הצמח בפני חרקים אחרים. האבקנים מרובים, לבנים. הפרח מואבק על-ידי רפרפים. השחלה במרכז הפרח מתפתחת לאחר ההאבקה לפרי עסיסי, אגסי מוארך, אורכו 5 ס"מ, והוא משתלשל על עוקץ ארוך. צבעו אדום מבחוץ, כתום ומתוק מבפנים. הזרעים כהים, מופצים על-ידי ציפורים, הנמשכות לציפה המתוקה.
צלף סחוסי גדל במדבר יבש במיוחד, בעיקר בערוצי נחלים ובסדקי-סלעים. נפוץ בארץ רק בדרומה הקיצוני – בדרום הנגב ועמק הערבה ובהרי אילת. תפוצתו העולמית משתרעת בעיקר במזרח אפריקה.
כפתורי-פרחים, פירות צעירים, ענפים צעירים ועלים של צלף למיניו מוחמצים ונחשבים כתבלין משובח. לצורך זה חריף הצלף הסחוסי יותר מאחיו.
ענף שהוסרו ממנו כל אבריו פרט לקוץ מאונקל אחד – שימש ל"דייג" של עלוקות מן הגרון.
הסוג כולל 350 מינים, בארץ 5. העלים פשוטים ותמימים, בבסיסם יוצאים קוצים מאונקלים. הפרח גדול, הסימטריה שלו דו-צדדית בלבד. אחד מ-4 עלי הגביע גדול מיתרם, קעור. 4 עלי-כותרת, מתוכם 2 אלה הסמוכים לאותו עלה-גביע גדול צמודים זה לזה ויוצרים מאגר לצוף. האבקנים רבים וארוכים, צבעוניים ובולטים לעין. השחלה נישאת על נושא-פרי (גינופור), תכונה הנחשבת לפרימיטיבית.

כתב מייק לבנה

במזנון קיבוץ יוטבתה ניתן לקנות ריבת צלפים של טוביה העשויה מפירות צלף סחוסי.


עודכן