חבצלת החוף מציגה פריחה מפוארת בסתיו. זהו צמח עם בצל רב-שנתי גדול בקרקע (גיאופיט). העלים סרגליים, בשרניים מעט, מסתלסלים, ערוכים כולם בבסיס הצמח בלבד. לעלים גוון מכחיל, בגלל ציפוי שעוותי, המגן עליהם בפני המלח הנישא אליהם כרסיסים ברוח הבאה מן הים. הגבעול מוצק, ירוק, חסר עלים לחלוטין, גובהו עד 60 ס"מ. השם חבצלת נגזר כנראה מלשון בצל, אולי יש בו גם רמז ל"לבן כחלב". הוא נזכר בשיר השירים ("אני חבצלת השרון, שושנת העמקים") ובישעיהו ("תגל ערבה ותפרח כחבצלת"), אך לא בטוח שהכוונה היא לסוג זה. משמעות השם המדעי היא "כל-יכול", בגלל אמונת הקדמונים בכוח המרפא שלה.
חבצלת החוף פורחת מסוף יולי עד אוקטובר (כמו החצב), בעונה שמעטים בה הפרחים האחרים. הפרח לבן צחור, גדול (אורכו עד 13 ס"מ) ובולט לעין, והוא גם שופע צוף ומדיף ריח נעים וחזק. יש לו כותרת משפכית בת 6 עלים, שהם מאוחים לצינור ארוך בחלקם התחתון, מפורדים לאונות צרות בחלקם העליון. במרכז צידם החיצוני יש רצועה ירוקה לאורך. מפנים לעלי העטיף עולים 6 אבקנים, וזיריהם מאוחים ומורחבים, ויוצרים תוספת פעמונית גדולה, לבנה גם היא, של כתר פנימי או עטרה, המוסיפה חן רב לפרח. עמוד-העלי ארוך ודק עם צלקת בת 3 אונות. השחלה נראית מבחוץ כמו תפיחה ירוקה בגבעול (עוקץ הפרח) מעט מתחת לבסיס הכותרת. משמעות הדבר היא שהשחלה תחתית, מה שקובע שהחבצלת תשוייך למשפחת הנרקיסיים, ולא למשפחת השושניים. ואכן גם עטרה היא תופעה נפוצה במשפחת הנרקיסיים, למשל בנרקיס. הפרח נפתח לעת ערב ונובל למחרת בשעות הבוקר המאוחרות. פרח לבן גדול הפתוח בעיקר בלילה –מתאים להאבקה על-ידי חרקי-לילה, ואכן הוא מואבק בעיקר על-ידי רפרפים, הפעילים בשעות-בין-הערביים. אולם אין מניעה גם להאבקה בידי חרקים אחרים, וגם ביום. בבית-גידולו, סמוך מאוד לים, נושבות רוחות עזות במשך היום, דבר שמקשה על חרקים להאביק את הפרח בשלוה. בלילה שוקטות הרוחות, והפרח זוכה להאבקה. האבקנים מבשילים כמה שעות לפני הצלקות. כל צמח מצמיח רק גבעול אחד, שאינו מסתעף. בראש הגבעול נישאת התפרחת, ובה עד תריסר פרחים הערוכים בסוכך. בטרם היפתחו עטוף הסוכך בשני עלים קרומיים. כל פרח נישא על עוקץ נפרד. הפרי ביצי עם 3 מקצועות, ובו כעשרים זרעים שחורים, כל זרע עטוף בקליפת שעם עבה, המסגלת אותו לצוף ולפוץ במי הים בלי להיפגע.
חבצלת החוף גדלה בבית-גידול אופייני: בחופי צפון הארץ, ברצועה הקרובה ביותר לים, לרוב לא יותר מ-100 מ' מהים. רצועה זו חשופה לרוחות הבאות מהים ומביאות בכנפיהן רסיסי מים מלוחים. רק מינים מעטים של צמחים מסוגלים לצמוח בתנאים אלה, וכל מין כזה פיתח הסתגלויות מיוחדות כדי לשרוד ברסס מי הים. רצועת הקרקע הסמוכה לים נקראת על כן בשם "חגורת הרסס". בחגורה זו הצמחים דלילים, וחבצלת החוף בולטת ביניהם למרחוק, במיוחד בזמן פריחתה. היא גדלה בעיקר בחול מיוצב, אך גם בכורכר ובאדמת חמרה.
לצמח נשקפה סכנת הכחדה, כי ממש "מתבקש" לעקור אותו ולהעבירו לגינה הפרטית. הכרזתה כצמח מוגן, ובעיקר החינוך לשמירה על צמחי הבר, הצילו את אוכלוסייתה בארץ.
תפוצתה העולמית משתרעת לאורך חופי הים התיכון לכל אורכו, מספרד עד ארץ-ישראל.
ברפואה העממית השתמשו בבצל של חבצלת נגד נזלת וכן להמרצת פעילות הלב.
בסוג 15 מינים, מהם צמחי-נוי מבוקשים. בארץ גדלים בר 3 מינים.
כתב מייק לבנה

זלדה/ חבצלת השרון
 "קרבי, לבי, נפשי -
יוצאים אל ניחוח החבצלת.
נשימת האושר
משוש החולות.
הנה היא עולה אלי מן הטחב
מן הריק
מאין אופק.
פורחת בכנפיה הלבנות.
שוב העולם ממשות מלטשת
מזל עליון
בעל-קדשה ודאי."



לא עודכן