תלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג. רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים. מיניו מאכלסים בתי-גידול מגוונים.
העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים, ומכאן שמו. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים (7 מינים בארץ) נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
הפרחים ערוכים לרוב בקרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף, הנאגר בציפורן של מפרש הכותרת. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.
הפרי הוא תרמיל הכלוא בגביע ואינו נפתח, ובו זרעים מעטים: לרוב 1–2, לפעמים עד 8. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ בשלמותו כיחידה אחת, נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.
בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק בעלים ובאבקנים: עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן לרוב אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, ואילו בשברק כל עשרת הזירים מאוחים.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, וכן למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. הוא מועיל גם כצמח-דבש לדבורים. היבול השנתי העולמי הוא 84 מיליון טון לשנה.
מכינים מתלתן משקה המרגיע כאבים ומשכך שיעול.
תלתן נזכר כבר במשנה, אך נראה ששם הכוונה היא למה שאנחנו קוראים היום בשם גרגרנית החילבה.

המין תלתן האלמוות הוא צמח חד-שנתי שרוע ומסתעף. הוא נקרא כך כי פרחיו שאירים, לכאורה אינם נובלים, נראים כפורחים גם אחרי שנבלו.
פורח במשך כל החורף והאביב, מינואר עד מאי. הקרקפות נישאות בקצות הענפים, והן מוארכות, ביציות. אורך הקרקפת 15 מ"מ, רוחבה 5 מ"מ. צינור הגביע משורטט בעורקי-אורך. צבע הכותרת לבן, שנמסך בו מעט גוון ורוד. כשהפרח נובל הוא ממשיך להיראות כפורח, אך המפרש והמשוטים נעשים קרומיים וגונם נוטה מעט לחום. בכל תרמיל רק זרע אחד.
נפוץ בשדות בור בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה בחבל הימתיכוני, וחודר אף לשולי המדבר.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.

כתב מייק לבנה

עודכן