צללית הדורה היא צמח שובה-עין בפריחתו הורודה העשירה. גם יפה, גם נדירה, גם אנדמית. זהו חד-שנתי עדין, קירח, מסועף מאוד, גובהו עד 20 ס"מ. הוא בולט על רקע הפריחה שסביבו, שעיקרה צהוב וכחול. הצמח נדיר, אך במקום שהוא גדל הוא מופיע לפעמים בכתמים רבי-פרטים. הגבעול מכוסה עלים רק בחלקו התחתון. העלה צר, סרגלי עד נימי.
צללית הדורה פורחת בין פברואר למאי. הפרח נישא על עוקץ ארוך. לגביע 5 אונות מחודדות בראשן, מאוחות בבסיסיהן. אורכן 3–5 מ"מ. הכותרת פעמונית אלגנטית, אורכה 1 ס"מ, ו-5 עליה מפורדים. צבעה הכללי ורוד, גונה עז יותר לאורך העורק הראשי של כל אחד מעלי הכותרת.אבקנים 10. עוקץ הפרח נותר זקוף גם בפרי.
צללית הדורה גדלה באחו לח בקרקעות בזלת בגולן ובגליל. המין אנדמי לארצות מזרח הים התיכון – טורקיה, סוריה וארץ-ישראל.
בסוג 120 מינים, בארץ 10. הסוג אופייני למשפחת הציפורניים, שונה מיתר בני משפחתו בתכונות אחדות: הפרח קטן, עם 5 או 0 עלי כותרת. עלה הכותרת לבן או ורוד ולרוב בלתי מפורץ בראשו. 5 עלי הגביע מפורדים. העלים נגדיים, צרים, אין עלי-לוואי. נבדל מהסוג הקרוב ארנריה במספר עמודי העלי: בארנריה 2, בצללית 3–5.

כתב מייק לבנה

עודכן