אשבל מופסק הוא בן-שיח מלבין–לבדי, מכוסה שערות ארוכות, מפושקות ומסתלסלות. הצמח מסועף מבסיסו, ענפיו זקופים ומקבילים ואינם מסתעפים עוד. הם מגיעים לגובה של חצי מ' ואף עד 1 מ'. העלים התחתונים ביציים, נישאים על פטוטרת, שפתם משוננת, אורכם 2–4 ס"מ. לעלים העליונים פטוטרת קצרה יותר. הצמח אופייני למשפחתו, השפתניים: גבעול מרובע, עלים נגדיים, פרח דו-שפתני עם 4 אבקנים.
אשבל מופסק פורח בראשית הקיץ, מאי–יוני. הגביע ירוק או נוטה לסגול עכור. הכותרת דו-שפתנית, צבעה לבן–צהבהב, והיא מקושטת בכתמים סגולים על שפתה התחתונה וקוים סגולים עזים על שפתה העליונה. השפה העליונה קמורה וצרה, חופנת בתוכה את האבקנים. השפה התחתונה פרושה, מחולקת ל-3 אונות. כל הפרח – הגביע והכותרת – מכוסה מבחוץ בשערות בלוטיות קצרות. הפרחים ערוכים בדורים כדוריים צפופים ורבי-פרחים. הדורים חרוזים על הגבעול, ובין דור לדור רווח גדול, מעין תפרחת מופסקת. הפרחים מלווים בעלים קטנים.
אשבל מופסק הוא צמח של סלעי גיר קשה במדרונות טרשיים. אופייני לסדקי-סלעים, אך שכיח גם בבתה ובחורש פתוח. נפוץ רק בצפון הארץ. המין אנדמי: תפוצתו העולמית מצומצמת ללבאנט בלבד, ואין הוא גדל בשום מקום פרט לארץ-ישראל וללבנון.
בסוג אשבל 300 מינים, רבים מהם גדלים באזורים ימתיכוניים. בארץ 13 מינים, מהם 4 ימתיכוניים חד-שנתיים, 3 צמחי-סלעים רב-שנתיים, 3 צמחים רב-שנתיים של בתי-גידול לחים ומין אחד הוא בן-שיח של בתות ימתיכוניות. הסוג אשבל אינו מתאפיין בתכונות בולטות, אלא בעיקר בחוסר תכונות: המנסה להגדיר צמח מהשפתניים נוכח, כי אם אינו מתאים לשום סוג אחר – הרי בסוף מגיעים לאשבל. הסוג נכלל אמנם במשפחת השפתניים, הידועה בשפע צמחי ריח, תבלין, בושם ורפואה, אולם רק מעט ממיני אשבל משמשים כצמחי תיבול ומרפא. הסוג רחב-תפוצה, במיוחד באזורים ים-תיכוניים: אצלנו, בדרום-אפריקה ובצ'ילי.
הפרח דו-שפתני, הגביע פעמוני או צינורי, ובקצהו 5 שיניים מחודדות שוות. לאורכו נמשכים 5–10 עורקים. השפה התחתונה של הכותרת מפושקת, ואונתה האמצעית גדולה. השפה העליונה של הכותרת זקופה, קמורה, חופנת בתוכה את 4 האבקנים, הבולטים הרבה מצינור הכותרת. צבע הכותרת משתנה בין לבן לסגול, כולל מעברים כגון ורוד.

כתב מייק לבנה

עודכן