חבלבל סורי הוא צמח חד-שנתי חורפי שרוע. לעלים פטוטרת ברורה, המתחברת אל מרכז המפרץ שבבסיסם.
חבלבל סורי פורח ממרס עד מאי. הפריחה שופעת. הפרח ורוד עד סגול עם לוע בהיר, לפעמים כולו לבן. אורך הכותרת עד 2 ס"מ. עלי הגביע שעירים, מורחבים בחלקם העליון, קהים, ובראשם מזדקר בפתאומיות חוד דק באורך 2 מ"מ. עוקץ הפרח עבה, כפוף מטה.
חבלבל סורי גדל בבתה ובחורש. נפוץ ברבים מאזורי צפון הארץ, מעט גם במרכזה. הוא צמח אנדמי, תפוצתו העולמית מצומצמת לארץ-ישראל ולסוריה בלבד.

בסוג חבלבל 250 מינים, 20 מינים בארץ. רובם עשבוניים שגבעוליהם נכרכים (כמו חבל, מכאן השם), וכך מטפסים על צמחים שכנים. העלים מסורגים, חסרי עלי לואי, לרוב פשוטים ותמימי-שוליים. לעיתים קרובות בסיס העלה מפורץ. הפרח דו-מיני, נכון, גדול (אך לא גדול מאוד, אז זו לפופית), במינים רבים נמשכת עונת הפריחה במשך כל השנה כמעט. לגביע 5 עלים לא מאוחים, והוא גדל אחרי ההפריה ועוטף את הפרי ("גביע פורה"). הכותרת קישוטית ועדינה, 5 עליה מאוחים עד תום. הכותרת משפכית, מקופלת לאורכה ושזורה כבורג בניצן, הקפלים ניכרים גם כשהפרח פרוש. לאורך הקפלים מבחוץ צומחות שערות, לאורך הקפלים מבפנים כהה מעט גון הכותרת מהרקע. לפרח 5 אבקנים, שחלה עילית, עמוד עלי אחד עם 2 צלקות. הוא מפריש צוף מתוך בלוטה טבעתית המקיפה את השחלה. הצוף מצטבר בתחתית צינור הכותרת. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות. הפרח נפתח ביום, נסגר בלילה ובסגריר. הפרי הלקט כדורי עם חוד בראשו.
במשפחה 55 סוגים, 1,650 מינים, ביניהם הבטטה (לפופית הבטטה), וכן צמחי נוי רבים, והטפיל כשות.

כתב מייק לבנה

לא עודכן