זמזומית היא גיאופיט שפרחיו קטנים, צינוריים, צפופים, בשרניים, מזמזמים כשממוללים בעדינות את התפרחת. העלים סרגליים, מרוכזים בבסיס הצמח. התפרחת אשכול צפוף. לפרח צינור מאוחה-עלים ובקצהו 6 אונות מפורדות, שאורכן מגיע לרבע מאורך הצינור או יותר. זאת, לעומת הסוגים הדומים לו, כדן ומצילות, שאורך אונות הכותרת קטן בהם מרבע צינור הכותרת. 6 אבקנים יושבים בבסיס אונות העטיף.
מונים 50 מיני זמזומית, מהם 10 בארץ.

המין זמזומית אייג הוא צמח של ערבות ומדבר, בעיקר בקרקע לס. העלה סרגלי, מרזבי, זקוף באלכסון. שפת העלה ריסנית. פורח במארס. עמוד הפריחה קצר (20–30 ס"מ). אורך עטיף הפרח 9–14 מ"מ, אונותיו קצרות, אורכן כמחצית אורך צינור הפרח או פחות. הפרחים בכל תפרחת רבים, לבנים, מעורקים בירוק. עוקצי הפרחים ארוכים כפלים מאורך הפרחים, והם מתארכים עוד יותר אחרי ההבשלה. הזרע שחור, כדורי.
גדל בנגב ובמדבר יהודה, מגיע צפונה עד השפלה והרי יהודה.
מי שמגדיר מין חדש למדע זכאי (לפי כללים מפורטים ונוקשים) לקבוע את שמו של המין (אך לא לקרוא לו על שם עצמו). המין הנדון הוגדר למדע בידי החוקרת הישראלית נעמי פיינברון (1900–1994), שהביעה את הוקרתה למורה שלה ושותפה לעבודה אלכסנדר אייג (1894–1938), מראשוני החוקרים הישראלים בבוטניקה, בכך שקראה למין החדש על שמו.

כתב מייק לבנה

לא עודכן