צמח-כתלים וקירות-סלע, חובב-צל. שכיח ואף שולט בבית-גידולו – בקירות של בתים עתיקים, בחומות, בסדקי-סלעים, בגדרות ובפתחי-מערות. הגבעול מכוסה שערות רכות, אך למרות "ייחוסו" המשפחתי אין שערותיו צורבות. העלים מסורגים, תמימים, ביציים או אזמליים. הם קצרים מעלי כותלית יהודה, אורכם רק עד 2.5 ס"מ. הזרעון חום.
פורח מפברואר עד מאי. פרחיו ירוקים, זעירים, מואבקי-רוח, אינם מושכים כל תשומת-לב – לא של מאביקים, לא של חובבי פרחים יפים. אבל הם מציגים תופעה מעניינת של הפצת אבקה בדרך של "התפוצצות": בפרח 4 אבקנים. הם כפופים פנימה בעודם בניצן, ובהבשיל הפרח הם מתיישרים בתנועה קפיצית לזרות אבקה. נפוץ ברוב אזורי הארץ פרט למדבר.
המין כותלית פורטוגלית דומה לכותלית יהודה, אך הוא חד-שנתי, ובסיסי גבעוליו אינם מוּקשים. עליו קצרים. הזרעון חום. בית גידולו דומה, ותפוצתו יותר ימתיכונית, פחות חורגת לכיוון המדבר.
בסוג 30 מינים, בארץ 3.

כתב מייק לבנה

עודכן