אוג הבורסקאים הוא עץ נשיר נמוך, ספק בר בארץ ספק נטוע או פליט-תרבות. אבותינו נהגו עוד בימי המשנה להפיק מעליו חומרים חריפים ששימשו לעיבוד עורות בידי בורסקאים, ומן העפצים ייצרו דיו ולכה. מציפת הפרי נוהגים להכין משקה: הציפה האדומה מכוסה בלוטות המפרישות נוזל חמוץ, שמפיקים ממנו משקה קר חמצמץ בטעם המזכיר מיץ לימון, וכן תבלין בצבע אדום עז. אלה ידועים בשם סומאק. סומאק הוא שמו של העץ בערבית וגם באנגלית. התבלין סומאק משמש בין היתר בתערובת הידועה בשם זעתר ותורם לה את המגע החמצמץ. העלה מנוצה, העלעלים רכים, שעירים, משוננים עמוקות וסדירות כמשור. הם ערוכים ב-3–7 זוגות ועוד עלה יחיד בקצה.
אוֹג הַבּוּרְסְקָאִים פורח מאפריל עד יוני, ( ולעיתים גם באוקטובר נובמבר) . הפרח קטן ואינו בולט, גונו ירקרק. לכל פרח 4-6 עלי גביע, 4-6 עלי כותרת. לפרח הזכרי 5 אבקנים, לפרח הנקבי 3 עמודי-עלי. פרחים זכריים ופרחים נקביים גדלים על אותו פרט (עץ חד-ביתי). הפירות ערוכים באשכולות צפופים. הפרי קטן, אדום–חום, כדורי פחוס עד עדשתי, מכוסה שערות בלוטיות המפרישות חומר חמצמץ, טעים. הפירות מבשילים בקיץ, נאספים מיולי עד נובמבר.
העצה רכה וקלה לעיבוד, סיביה דקים וטיבה בינוני. לבורסקאות משתמשים בעלים: מייבשים, מרסקים, ואחר משרים אותם במים חמים, ובאלה משתמשים לבירוס עורות. להכנת משקה משרים את הפירות השלמים במים למשך לילה אחד, ואז ממתיקים את המים בדבש או בסוכר ושותים. לשימוש כתבלין מרסקים את הפירות. מן הקליפות של הגזע והשורשים הכינו צבע לצביעת אריגים.
העץ צומח במקומות שונים בחבל ההררי הים-תיכוני בארץ, לרוב בקבוצות קטנות. שכיח למדי בכפרים נטושים או לידם (מה שעשוי לרמז על היותו נטוע או פליט-תרבות), אך מופיע בקבוצות גם במקומות שקשה להעלות על הדעת שניטע בידי אדם, כמו למשל בחרמון ברום 1,300 עד 1,800 מ'. צבעי השלכת האדומים שלו, במיוחד בחרמון הקר, הם מן היפים והמרשימים בתופעת השלכת בארץ.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון. מרבים לגדלו באורח מסחרי בסיציליה ובדרום איטליה, כדי להפיק ממנו חומר בורסקאות הנחשב למשובח במיוחד להכנת כפפות מעור.
בסוג 600 מינים, במיוחד בסין וביפן, שם נודעת חשיבות ללכה המופקת ממנו, המשמשת בציור ובכתיבה אומנותית. בארץ 3 מינים, אחד מהם כה נדיר, עד כי ידוע ממנו רק פרט אחד.

כתב מייק לבנה

לא עודכן