דודא רפואי הוא צמח שרוע, מעגלי. מתוך שורש עבה בקרקע מתפרשת שושנת של עלים שטוחים גדולים ומקומטים. השורש עבה וארוך, לפעמים מפותל או מתפצל, ואז מזכיר דמות אדם. אולי מכאן שפע האמונות והסיפורים על כוחו המופלא של הצמח, בעיקר בנושאי פוריות. מחקרים הראו שהוא אכן מכיל הורמוני אדם, אך בכמויות זעירות. העלים מלבלבים לאחר הגשם. הם בוקעים מניצנים היושבים על צוואר-שורש החבוי בקרקע, עולים ממרכז אחד כמשפך, ועם גדילתם הם מתפרשים על הקרקע ויוצרים משטח מעוגל סביב המרכז. צבע העלים ירוק כהה מבריק. הם מקומטים ושפתם חרוקה ושסועה. במרכז העלה נמשך עורק בצבע בהיר המחלק את העלה לשניים.
דודא רפואי פורח בחודשים דצמבר–מרס. פרחים אחדים או רבים יוצאים ממרכז שושנת העלים, כל אחד נישא על עוקץ. אורך העוקצים אינו אחיד. צבע הפרחים סגול או סגול חיוור. הפרחים דו-מיניים, דמויי-פעמון, בעלי 5 אונות כותרת. קוטר הפרח 2–3 ס"מ. האבקנים מספרם 5 והם קבועים על צינור הכותרת. עלי הגביע מספרם 5. הפרי ענבה המזכירה עגבנייה קטנה. צבע הפרי ירוק ועם הבשלתו בתחילת הקיץ, הופך צבעו בהדרגה לצהוב–כתום. הזרעים מרובים. לפרי ריח משכר – הביטוי "הדודאים נתנו ריח" מתייחס ככל הנראה לריח הפרי הבשל. הצמח נחשב כרעיל היות שהפרי, ובעיקר הזרעים, מכילים אלקלואידים שונים. אכילת הזרעים עלולה לגרום לטשטוש ולכאב ראש. יש מעידים שגם העלים, שטעמם מתקתק, מסוכנים.
דודא רפואי שכיח במפוזר בפרטים בודדים בשדות בור ובבתה של החבל הימתיכוני. נפוץ בגליל, בעמקים ועד צפון הנגב. תפוצתו העולמית מזרח-ימתיכונית.

כתבה ערגה אלוני

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                           שפלה, חוף, הר,
צורת חיים                      עשבוני
קצב צמיחה                   בינוני
גובה (מ')                      0.20
קוטר (מ')                      0.50
איברים דקורטיביים       עלים, פרחים ופירות
שימוש מומלץ               מסלעות, למוקדים קטנים
עמידות לתנאי קרקע קשים גבוהה
תנאי הארה
                  שמש עד צל 
אזהרה                         צמח רעיל, השימוש הרפואי רק לאנשי מקצוע. עלול לגרום נזק. מופע עונתי
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות


לא עודכן