ספלול קטן

הדפסה
  Aristolochia parvifolia שם מדעי
ספלוליים
Aristolochiaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
דמוי לב צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
רעיל משמש לרפואה

ספלול  קטן
צילום: © שרה גולד   דרום הגולן - יער אל-חמה, 4-2012
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

ספלול קטן הוא צמח שהפרח שלו מוזר, ציורי, מעניין בצורתו ובתפקודו. הצמח רב-שנתי. העלים והפרחים קטנים הרבה יותר מאשר בכל יתר מיני הספלול שבארץ. אורך העלה 2 ס"מ, צורתו כמו לב, קצהו מעוגל יפה. פני העלה מחולקים למשבצות בולטות בין העורקים.
ספלול קטן פורח במשך תקופה ארוכה, כחצי שנה, לאורך כל עונת הימים המתארכים, בין דצמבר ליולי. צריך לחפש את הפרח בתוך הצמח במכוון, כי הפרחים מסתתרים בין העלים בתחתית הצמח. הפרח דמוי מקטרת או חצוצרה, עם צינור ארוך ואוגן קצר דמוי לשון. זהו פרח-מלכודת, כמו הלופיים. צבעי הפרח כהים וריחו מסריח כריח בשר נרקב, והוא מושך חרקים הנזונים מבשר רקוב. אין צוף. הפרח דו-מיני, לא נכון. השחלה תחתית. הצלקות מבשילות לפני האבקנים וההאבקה זרה. אין גביע. הכותרת מורכבת מצינור ואוגן. הצינור צר, מפותל, בתוכו שערות הפונות מטה ומונעות מהחרקים שנכנסו לצאת עד שהן נובלות. מעניין שהחרקים שנלכדו ממהרים, אחרי שהשתחררו, להתפתות שנית ולהיכנס לפרח נוסף (ולהאביקו). עוקץ הפרח קצר, אורך הפרח 3–6 ס"מ, צינור הכותרת צר מאוד, קוטרו 5 מ"מ, צבעו צהוב–ירקרק מבחוץ. אוגן הכותרת צר כקוטר הצינור, ארוך ומסתלסל, צבעו ארגמן כהה. בבסיס הפרח בולטים 2 כדורים: השחלה התחתית, ומעליה חדר-החרקים.

ספלול קטן גדל בסדקי סלע שטופי שמש בחורש ובבתה ימתיכוניים, בעיקר במזרח התחום הימתיכוני בארץ. גובהו 10 ס"מ. בית-גידול טיפוסי לו הן ערימות של אבני-סיקול מגיר. בארצות אירופה מקובל שימוש בספלול להקלה של כאבי-לידה, וגם השם המדעי משמעו "מקל את הלידה".
בסוג 300 מינים, 6 בארץ, ועוד אחדים מטופחים בגינת הנוי – מטפסים יפי-פרחים-ופירות.
צמחי סוג זה הם רעילים, וזאת הודות לרעלן בשם 'Aristolochic acid' ('חומצה אריסטולוצית') שנמצא בעלי הצמח. חרקים מסוימים פיתחו עמידות לרעלן זה. מבין חרקי ארץ ישראל שפיתחו עמידות לרעלן זה , בולטים פרפראים המכונים בעברית צבעוני
בסוג 300 מינים, 6 בארץ, ועוד אחדים מטופחים בגינת הנוי – מטפסים יפי-פרחים-ופירות.
כתב מייק לבנה

על הסוג ספלול
בסוג ספלול המשתייך למשפחת הספלוליים 6 מינים בארץ וכ- 500 מינים בעולם, רובם צמחים מטפסים.
הפרח בעל צורה ייחודית דמויית מקטרת, מה שהעניק לצמח שני שמות עממיים - Pipevine (״גפן המקטרת״) ו Dutchman's pipe (״מקטרת ההולנדים״). מקור השם העברי הוא כמובן צורת הספל שהפרח יוצר. לפרח הספלול מראה ייחודי, ה״כניסה״ לפרח נראית כמפרש או אוזן רחבה, ממנה נמשך צינור מעוקל כמקטרת המגיע לחלל בו מצויים אברי הרבייה - האבקנים והעלי, המחוברים אחד לשני. פרחי הספלולים הם פרוטוגניים, ז״א שהשחלה מבשילה לפני הבשלת האבקנים , ובכך נמנעת האבקה עצמית.
פרחי הספלולים מפיצים ריח רע המושך זבובים קטנים להיכנס אל הפרח ולהאביקו, הזבובים שנכנסים לפרח בשלב הנקבי שלו, יעברו דרך שערות הפונות אל תוך הפרח, יגיעו לחלל הנמצא בסופו ויתקעו שם, כיוון שלא יוכלו לעוף חזרה נגד כיוון השערות אם הגיעו מפרח שנמצא בשלב הזכרי - יפזרו את האבקה ממנו תוך כדי שוטטות בחלל הפרח, וכאשר הספלול עובר לשלב הזכרי האבקנים מבשילים ומתפזרים על הזבובים שנלכדו,

השערות בצינור הפרח נושרות והזבובים יכולים לעוף לפרח אחר שנמצא בשלב הנקבי, ולבצע האבקה גם בו.
בישראל 6 מיני ספלול, כולם גדלים בחבל הים תיכוני של הארץ.
הנפוצים בהם:
ספלול מטפס (החורש) - צמח מטפס של חורשים בצפון הארץ
ספלול קטן - צמח קטן ונחבא של סדקי סלעים בחבל הים תיכוני
ספלול השדה מצוי באדמות כבדות
שלושת הנוספת - ס. ססגוני, ס.מחוספס וס. הגליל הם מינים נדירים של צפון הארץ בלבד
הספלולים משמשים כפונדקאים היחידים של הפרפרים - צבעון שקוף , צבעוני צהוב וצבעוני קשוט , מהם ניזונים הזחלים של המינים הללו.
כמו כן ספלולים רבים בעולם נחשבים כצמחי נוי.
כתב:  אוהד בנימיני


מקורות מידע



 
גינון חסכוני בצמחי בר