פגוניה רכה היא בן-שיח מדברי כדורי נמוך, גובהו 15 עד 30 ס"מ. הצמח מעוצה בבסיסו, מסתעף מאוד וצפוף למדי אך אוורירי, שופע קוצים רבים, לא נוקשים ביותר. העלים נגדיים, תלתניים, קצת בשרניים. העלעלים רחבים, אליפטיים, מחודדים בראשם ודוקרניים, שפתם אינה מופשלת לאחור. הקוצים הם גלגול של עלי-לואי. באיזור אילת גדל טיפוס שעיר, ואילו במדבר יהודה ובבתות-הספר נפוץ טיפוס קירח, ובמרכז הנגב נמצאו טיפוסי-מעבר.
פגוניה רכה פורחת באביב, במרס–אפריל. הפריחה שופעת, וגם הפרח הבודד מרשים: גדול ורצוף (רוחב עלי הכותרת גדול מהרווחים שביניהם, שלא כמו פגוניה קטנת פרחים, למשל), צבעו סגול עז, קוטרו 2–3 ס"מ. 5 עלי הגביע ירוקים, נשירים, בניגוד למיני פגוניה אחרים. 5 עלי הכותרת סגולים; 10 האבקנים יוצרים מרכז צהוב בפרח. הצוף גלוי, והפרח מואבק על-ידי מגוון רחב של חרקים שוחרי-צוף. הפרי נפרד ל-5 פרודות נפתחות, חד זרעיות.
פגוניה רכה גדלה במדבריות של דרום הארץ. היא שכיחה ואף שולטת בכתמים בנגב ובבתות-ספר, מבקעת כנרות ודרומה. היא גדלה בקרקעות קירטוניות בדרום הרי יהודה ובמדבר יהודה, מגיעה בערוצי נחלים גם למדבר קיצוני בנגב ובערבה. תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ודרום-מערב אסיה.
הסוג פגוניה כולל בני-שיח קטנים או צמחים נמוכים, עשבוניים, רב-שנתיים, שרועים. ענֵפיהם ודוקרניים. לעליהם טעם חריף. שימושם הרפואי הוא בעיקר לריפוי פצעים פתוחים, על ידי זריית אפרם על הפצע.
בסוג 40 מינים, בארץ 9, כולם מדבריים.
כתב מייק לבנה