גרימיית ארם-נהריים

הדפסה
  Grimmia mesopotamica שם מדעי
טחבי עלים (מערכת)
Bryophyta
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
מדבר בית גידול
עגול צורת הגבעול
טחבים צורת חיים
מדבר יהודה ובקעת ים המלח, נגב והרי אילת, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

דווח לנו

גרימיית  ארם-נהריים
צילום: © דר בן-נתן   הר שגיא - הר הנגב, 4-2020
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים

גרימיית ארם-נהריים היא טחב-עלים המשתייך למשפחת Grimmiaceae. זהו טחב אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט ולא בצידיהם), יוצר כריות צפופות, מאפירות-מלבינות. הגמטופיט ירוק-אפרפר, גובהו עד 6 מילימטרים. העלים רעופים בצפיפות, צמודים אל הגבעול בטחב היבש ומתפשקים אך מעט בלחות. הטרפים ביצניים-מוארכים, בעלי-קרין, קצותיהם רחבים, קרומיים-שקופים, מסתיימים במלען שקוף-לבנבן, חלק, הקצר מגוף הטרף, אורכם - כולל המלען - עד 2 מ"מ. ברוב העלים המלען קיים אך אינו מפותח. שולי הטרפים גלולים מטה לכל אורכם. החפים העוטפים את אברי המין הנקביים, מהם יעלה זיף המנבג (perichaetial leaves), גדולים כמעט כפליים משאר העלים ומלעניהם מפותחים, ארוכים לעתים מגוף החפה, קעורים, דמויי-ביצה הפוכה, שוליהם פרושים. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). גרימיה הוא סוג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), שלו מנבג (ספורופיט) הנפתח במכסה לשם שחרור הנבגים. המנבגים זקופים, מציצים חלקית מראשי הצמחים. הזיף (seta) קצרצר, אורכו פחות ממילימטר אחד, מכוסה עד כדי חצי גובהו ברקמת הנרתיק (vaginula, נדן העוטף את בסיס הזיף, המתפתח מבסיס הארכגון). הזיף נושא קופסית מנבג (capsule) גלילית-רחבה, מעורקת, בראשה מכסה מנבג (operculum) אדמדם, חרוטי-קהה, או פטמתי. במנבגים הצעירים ניתן להבחין במצנפת (calyptra) דמויית-מקור, החופה על מכסה המנבג, בסיסה נבקע בכמה מקומות למספר אונות (מצנפת "צנופה", mitrate, להבדיל ממצנפת "כבונה", cucullate, הנבקעת בבסיסה בסדק יחיד). המצנפת היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו. עם ההבשלה, נושרת המצנפת וחושפת את מכסה המנבג. בפי-המנבג (peristome) טבעת אחת בת 16 שיניים (haplolepidous) קצרות, אדומות-כהות, מפורצות בראשן ל-3 אונות.
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתה של גרימיית ארם-נהריים קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). מנבגים ניתן למצוא כבר בסוף חודש ינואר ועד לחודשי האביב. גרימיית ארם-נהריים מצויה פה ושם באזורים המדבריים של ישראל, לעתים מרובה במקום הימצאה. בית גידולה סלעי אבן-סיד וקרקעות לס. תפוצתה העולמית בישראל ובשכנותיה - סוריה, ירדן ועירק, גדלה גם בטורקמניסטן ובאירופה (ספרד).
גרימיית ארם-נהריים תוארה בשנת 1913 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) האוסטרי שיפנר (Victor Félix Schiffner, 1862-1944). את הפרטים שתיאר שיפנר אסף הבוטנאי האוסטרי הנדל-מזטי (Heinrich Raphael Eduard Freiherr von Handel-Mazzetti, 1882-1940) מהגדה המזרחית של נהר פרת, מכאן שם המין, mesopotamica, "מסופוטמית" (מסופוטמיה - האזור שבין נהרות הפרת והחידקל בצפון-מזרח עירק). שמו העברי של המין, ארם-נהריים, על פי זיהוי מסופוטמיה עם ארם-נהריים המקראית, אינו רשמי. שמו המדעי של הסוג, Grimmia, ניתן על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), הנחשב כ"אבי חקר הטחבים (הבריולוגיה)" והיה הראשון להבחין באברי המין הזכריים (אנתרידיה) והנקביים (ארכגוניה) שלהם ולתאר את מחזור חייהם. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים"). הדוויג קבע את השם גרימיה, על-פי השם שטבע הבוטנאי הגרמני ארהרדט (Jakob Friedrich Ehrhart, 1742 -1795), לכבודו של הרופא והבוטנאי הגרמני גרים (Johann Friedrich Karl Grimm, 1737–1821).
בסוג גרימיה כ-260 מינים. בישראל נאספו 8 מינים.

כתב: דרור מלמד



מקורות מידע



 
גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים