אספרג ארץ-ישראלי

הדפסה
  Asparagus palaestinus שם מדעי
אספרגיים
Asparagaceae
משפחה
6 מס' עלי כותרת
גזור צורת העלה
מפורץ שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
מטפס צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

אספרג   ארץ-ישראלי
צילום: © דרור מלמד   אחו בנימינה, מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

אספרג ארץ-ישראלי הוא מטפס או בן-שיח או עשבוני רב-שנתי סבוך, חסר עלים. הענפים זקופים עד משתלשלים. העלים התנוונו לקשקשים, את מקומם בהטמעה תופסים ענפים קצרים (פילוקלדים) נימיים רכים, היושבים על הגבעול אחד-אחד או לעתים רחוקות בזוגות.
אספרג ארצישראלי פורח מפברואר עד מאי. הפרחים חד מיניים. העטיף דמוי פעמון ולו 6 אונות. אבקנים 6, מפורדים, שווים באורכם זה לזה. עמוד העלי נימי והוא מסתיים בצלקת המחולקת ל-3 אונות. הפרי ענבה עסיסית ירוקה בקוטר 2–3 מ"מ, שצבעה הופך עם הבשלתה לאדום. הענבה נאכלת על-ידי ציפורים המפיצות את הזרעים.
אספרג ארצישראלי הוא צמח של בתי-גידול לחים וסבך של צומח-גדות-נחלים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.

מקור שם הצמח הוא ביוונית, והוא נשמר ברומית, בעברית ובשפות אירופיות אחדות. בעבר נמנה הסוג אספרג עם משפחת השושניים, בזכות הפרח, שיש לו 6 עלי עטיף ושחלה עילית כמו ליתר השושניים, אך היה תמיד ברור שהוא שונה מאוד משושניים אחרים. ואכן לאחרונה שויכו האספרגיים כמשפחה בפני עצמה, משפחת האספרגיים.

מינים שונים של אספרג שימשו מימים קדומים למאכל (ענפים צעירים). לשם כך מגדלים מין תרבותי, ומשתמשים בחלק הצעיר והרך, התת-קרקעי, של הגבעול. אפשר לאכלו חי, מיד עם קטיפתו, או לכבוש אותו או לאוכלו חלוט במים. אספרג משמש גם כתרופה עממית נגד עצירות, נגד מחלות כבד ודם, לבעיות בדרכי שתן ולהקלת כאבים. מינים שונים מקובלים גם כצמחי-נוי, במיוחד לקישוט של זרי פרחים, שהוא מקנה להם אווריריות.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

במקורות נזכר הצמח כירק מאכל: "הנודד מאכילת הכרוב אסור באספרגוס, ומן האספרגוס מותר בכרוב" (נדרים ו' י.)
ועוד: "איספרגוס יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני המעיים" (בבלי, ברכות נ"א).
מקור השם אספרגוס הוא יווני, והוא נשמר ברומית שממנה עבר לשפות האירופיות.
רפואה עממית: גבעוליו הרכים נאכלים על ידי ערביי ארץ-ישראל ומשמשים גם ברפואה העממית, בעיקר לטיפול בעצירות בדרכי השתןובבמעיים, להרגעה ולהקלת כאבים בזמן המחזור וצירי לידה, בחוסר דם ובמחלות כבד.
מוסיפה ד"ר טובה דיקשטיין
בלשון חז"ל המלה אספרגוס היא לא האספרגוס שכך קוראים לו היום, אלא הגבעול של הכרוב. מדובר על כרוב העלים, הקייל, שיש לו גבעול ארוך, אותו נהגו לאכול בנפרד.


 
גינון חסכוני בצמחי בר