הקדמה לספר "צבי זילברשטיין, רישומים של צמחי ארץ-ישראל" דפוס מרכז ההעתקות, חיפה 2005

צבי זילברשטיין היה מורה לביולוגיה בביה"ס הריאלי העברי בחיפה במשך כארבעים שנה. הוא נולד בשנת 1909 בעיר שטטין שבגרמניה. גמר בברלין גימנסיה ריאלית., סיים את לימודיו באוניברסיטה בתואר מגיסטר בביולוגיה ולימודי הסמכה כמורה בכיתות תיכוניות. הוא היה חבר בתנועת הנוער "בלאו-וויס" ("תכלת-לבן", תנועת המשוטטים הצעירים היהודיים).
כשסיים צבי את לימודיו ואת הכשרתו כמורה, עלו כבר הנאצים לשלטון ונשללה ממנו הרשות ללמד בבתי"ס גרמניים, אלא הורשה ללמד בבתי"ס יהודיים בלבד. משנת 1933 ועד שנת 1938 עבד בביה"ס "תיאודור הרצל" בברלין. שם הוא לימד את המקצועות: טבע, כימיה, פיסיקה, תורת החלל וגיאוגרפיה. ועל בסיס השכלתו היהודית גם עברית ותנ"ך.
בשנת 1938 עזב את גרמניה ועלה ארצה. שנה לאחר מכן החל את עבודתו בביה"ס הריאלי העברי בחיפה.
בשאלון למורה שהוא מילא עבור משרדי הנהלת ביה"ס הוא מפרט בסעיף "תחביבים": פילוסופיה, מוסיקה ולימודי יהדות. בסעיף "שפות": גרמנית, אנגלית, צרפתית ועברית.
בצד המורשת שספג במשפחתו שומרת המסורת, היה צבי נטוע בנוף ובתרבות של מולדתו, וכמו רבים מבני דורו – העולים מגרמניה – היה מסע ה"התאקלמות." שלו בתרבות הארץ-ישראלית, בשפה העברית ובנוף הארץ, מסע ארוך ומיגע וכמורה לבני-נוער ארץ-ישראלים, קשה פי כמה.
סקרנות וחיבה מיוחדת היו לצבי לצמחיה שפגש במולדתו החדשה. בטיוליו ובסיוריו הרבים החל ללמוד ולהכיר אותה בהתלהבות ובשיטתיות האופיניים לו. והוא, העולה החדש, הקנה את הידע הבוטני לתלמידיו ילידי הארץ.

אשר לרישומים שבספר:
צבי סיפר לנו שהרגיש בשנים ההן כי קיים בארץ צורך ב"מדריך" לצמחיה. לא "מגדיר" מדעי (כאלה כבר היו אז המגדיר של אלכסנדר איג ואליעזר פקטורובסקי ומאוחר ותר של מיכאל זהרי ונעמי פיינברון), אלא ספר פופולרי, שישמש את חובב הטבע הלא מקצועי שמתעניין בהכרת הצמחים עם צאתו אל הטבע. "מדריכים" לצמחיה עם ציורים וצילומים היו מוכרים לצבי עוד מנעוריו בגרמניה. הוא החליט לקחת על עצמו את המשימה ולעשות זאת במו ידיו.
יד אמן היתה לו לצבי. במשך מספר שני ם הוא שקד על קרוב לשלוש מאות רישומי צמחים. מתוכם בחרנו להציג כמחציתם.
מטרתו של צבי לא הושגה, לדאבון ליבו, ועבודתו לא נשלמה. הוא לא מצא מוסד שמוכן היה להשקיע במפעל כזה. לא היו לו מהלכים במוסדות אקדמים או בהוצאות ספרים ובצניעותו הרבה גנז את הרישומים ולא פירסמם.
בתחילת שנות השמונים סיפר לנו צבי על פרשת הרישומים וביקש להפקידם בידינו. הרישומים מרגשים ומפתיעים ביופים, הן מן ההיבט הצורני והן מן ההיבט המדעי. התלבטנו מה לעשות בהם וכיצד לפרסמם. בשנות השמונים החלו לראות אור "מדריכים"  בנושאים שונים של טבע הארץ (המדריך לצמחי ישראל, המדריך לצפרים בישראל, מדריך החרקים ועוד). לא היה כבר צורך בהוצאת הרישומים לאור לשם אותה מטרה שצבי הציב לעצמו ושלשמה צוירו, מה גם שהעבודה לא הושלמה. לא נלווה לרישומים טקסט העוסק בתיאור המורפולוגי של הצמח, במחזור חייו ובתפוצתו, דברים שצבי היה בודאי משלים לו זכה לכך.
ובכל זאת, ראויים הרישומים הנפלאים האלה להוצאה לאור וראוי לכך האיש שרשם אותם. מתוך הרישומים ניכרת התייחסותו של צבי לחומר כבוטנאי, כמורה וכאמן. הקפדה על כל חלק ופרט מורפולוגי, בחירת המידה והפרופורציה, ארגון הפרטים על הדף ומסירת האופי והרושם הכללי של הצמח. על דפים רבים רשם לעצמו הערות לתיקונים, לשינויים, להדגשה, או להוספה. לעיתים, רשם הערות לפנות למקורות בספרות הבוטנית (איג או פוסט) לבירור ולאימות זהות הצמח. את רוב ההערות רשם בגרמנית, שפת האם שלו.
במשך השנים שעברו מאז, עם התקדמות המחקר הבוטני-סיסטמטי, שונו שמותיהם של צמחים רבים (העברי, הלטיני, או שניהם), או ששונה שיוכם הסיסטמטי. יתכן גם שצבי שגה פה ושם בהגדרה ובזיהוי.
בחרנו להשאיר את השמות הלטיניים כפי שצוינו על ידי צבי במקור. הוספנו את השם העברי שהיה מקובל בזמנו וכן את שמות המשפחה.
היות והמבחר המוצג כאן הינו חלקי בלבד ומאחר שהעבודה כולה אינה שלמה, לא ראינו טעם ביסדור הרישומים לפי קריטריון מדעי כל שהוא (בית גידול, טיפוס הצמח, עונת פריחה). הסידור והעימוד נקבעו תוך שיקולים גרפיים תוך התחשבות בקרבה ה"משפחתית" של הצמחים.

איש תם וישר היה צבי זילברשטיין. מורה ומחנך, חוקר, אמן והומניסט. הוא האמין כי המדעים והאומניות הם ביטויים משלמים של התרבות האנושית ורוח האדם.

צבי הלך לעולמו בדצמבר 2002, בחיפה.
רצינו להציב באמצעות פרסום הרישומים עדות וזכרון לאיש.
אנחנו מקווים שאלה שזכו להכירו, ידידיו, תלמידיו, חבריו להוראה ואחרים, ימצאו בספר זה ענין והנאה.

רחל ואברהם וכמן
חיפה, תשס"ה 2005