געדה מצויה

הדפסה
  Teucrium capitatum שם מדעי
  Cat-thyme Germander Common name
ג'עדה שאאעה, גַ'עַדָה שם ערבי
  جعده, جعده شائعه أللّغة آلعربيّة
שפתניים
Lamiaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
מרובע צורת הגבעול
שיח ובן-שיח צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין/מאכל משמש לרפואה

געדה מצויה
צילום: © שרה גולד   נאות קדומים, מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

געדה מצויה היא בן-שיח מאפיר, המסתעף מבסיסו לגבעולים רבים, זקופים או שרועים או אלכסוניים, ואלה אינם מסתעפים עוד. כך נוצר לעיתים מבנה מעין-כדורי, קוטרו 15–40 ס"מ. כל חלקי הצמח מכוסים שיער לבנבן–אפור. הגבעול עגול, בניגוד לרגיל במשפחה. הצמח מדיף ריח טיפוסי, מזכיר ריח סוכריות, לא חזק ביותר, יודעי דבר מבחינים בתוך תחומי המין טיפוסים שונים (אוכלוסיות, זנים) לפי הבדלים בריחם, בגונם, בשעירותם. המין ניכר בעליו: הם אפורים, קטנים, מוארכים, חסרי פטוטרת, רכים, שעירים ונעימים למגע, שפתם חרוקה לשיניים מעוגלות ולעתים גלולה לאחור, והיא גלונית (מסולסלת) באורח ניכר מאוד.
געדה מצויה פורחת במשך כל הקיץ, מאפריל עד אוגוסט. הפרחים חד-שפתניים לבנים, קטנים, ערוכים בתפרחות כדוריות צפופות בראשי גבעולים. הפרח מואבק על-ידי דבורים ונמלים.
געדה מצויה גדלה בבתה ימתיכונית ובבתי-גידול לחים גם במדבר. היא מין נפוץ מאוד, אחד המעטים הגדלים בכל אזורי הארץ ממרומי החרמון ועד אילת. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון ובמזרח התיכון.
געדה מצויה נחשבת לאחד מצמחי-הרפואה החשובים ביותר בפולקלור, ניסים קריספיל מכנה אותה "מלכת צמחי המרפא של ארץ-ישראל". משתמשים במשקה שנחלט מעליה להגברת תיאבון, לטיפול בפצעים פתוחים, להרגעת תינוקות, וכן נגד המון צרות: כאבים, חום, צמרמורת, סוכרת, קצרת, תולעים בבטן, מחלות פנימיות בכליות ובאברי המין, פגעים במערכת העיכול, בעיות במערכת הנשימה, בחילה בהריון, חולשה בזמן וסת. יש המאמינים גם בסגולותיה נגד עקיצות עקרב, וכן לשיפור הראיה ולחיזוק הזכרון. בעבר הרחוק המליצו על הגעדה גם לטיפול בגידולים בכבד ובטחול וברחם, וכן נגד צהבת. מהדרים מצביעים על הבדלים בסגולות הרפואיות בין זנים או טיפוסים שונים של הגעדה.

הסוג געדה מאופיין בפרח שכותרתו חד-שפתנית. ליתר דיוק השפה העליונה של הכותרת מנוונת, קצרה מאוד, כמעט חסרה. השפה התחתונה של הכותרת מפורצת ל-5 אונות, האמצעית גדולה וקעורה, היתר מוארכות. אבקנים 4, בולטים הרבה מהכותרת, בלתי שווים באורכיהם. עמוד העלי מפוצל בקצהו ל-2 זרועות כמעט שוות. הפרח מואבק על-ידי דבורים. הגביע פעמוני או צינורי, עם 10 עורקים, מפורץ בקצהו ל-5 שיניים. השם העברי לקוח מהשם בערבית, שמשמעו מסולסל, בגלל שפת העלה הגלונית של געדה מצויה. השם המדעי נקרא על-שם טויקר מלך טרויה, שהכיר בסגולות הגעדה כצמח מרפא. בסוג 300 מינים, 11 מינים בארץ: רובם ימתיכוניים, בהם 2 חד-שנתיים, 5 עשבוניים רב-שנתיים, 4 בני-שיח.

כתב מייק לבנה



תמונות נוספות:

שימושים  ברפואה עממית ופולקלור

"געדה", פירושו בערבית "המתולתלת", אכן עליה גלוניים ומתולתלים שמריחם המתקתק אי אפשר להתעלם.
הגעדה היתה ידועה בסגולותיה הרפואיות כבר מימי קדם. גם היום ממלא הצמח תפקיד חשוב ברפואה העממית, בזכות התכולה הגבוהה של שמן אתרי, הפעיל נגד חיידקים.

שתיית תה, שחלטו בו כמה עלי געדה מצויה, נחשבת לתרופה הטובה ביותר למיחושי בטן, לחום ולהצטננות. כמו כן, הגעדה המצויה מומלצת מאוד כתרופה לבחילות בעת ההריון, להקלת כאבים וחולשה בזמן המחזור החודשי, נגד סוכרת, קצרת ותולעים במערכת העיכול. 

למידע נוסף 
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 100 ליטר למ"ר או 100 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                          שפלה, חוף, הר, בקעה, נגב
צורת חיים                     שיח נמוך
קצב צמיחה                  בינוני
גובה (מ')                     0.30          
קוטר (מ')                     0.30
איברים דקורטיביים      עלים
שימוש מומלץ              צמח כיסוי, צמח עלווה
עמידות לתנאי קרקע קשים גבוהה (כולל לגירניות ולחוליות). רגיש לחוסר ניקוז
תנאי הארה
                 שמש עד הצללה למחצה

כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות