משפחת המורכבים   Asteraceae

משפחת המורכבים נמנית עם אחת המשפחות הגדולות והחשובות מבין הצמחים, והיא בעלת ערך רב לאדם ולסביבתו. שמה המדעי נגזר משם הסוג אסתר שיש לו שני נציגים בצומח הארץ: אסתר מרצעי ואסתר הביצות.

צמחים רבים מהמורכבים הם צמחי תועלת בעלי ערך כלכלי לא מבוטל. המשפחה מונה כ-1000 סוגים ו-20,000 מינים הנפוצים בעולם מהאזור המשווני והמדבריות עד לצפון הרחוק. נמנים בה צמחים חד־שנתיים ורב־שנתיים בעלי צורת גידול שונה, חד־שנתיים נמוכים, בני שיח, שיחים, מטפסים וגם עצים.
לשורשי הצמחים ממשפחת המורכבים צורות רבות: שורש שַפודי, ציצת שורשים (יש מינים שלהם ציצת שורש מעובה), קנה שורש, פקעת או ניצנים תת־קרקעיים המתחדשים בכל שנה כמו לשינן או לחמנית הפקעות. ענפי הצמחים בבני משפחה זו אינם אחידים. יש כאלה שהם עשבוניים וחלקים ויש בעלי כסות שער או זיפים דוקרניים. לאחדים מהם יש ענפים מעוצים. העלים פשוטים או מורכבים, מסורגים על הגבעול או נגדיים בעלי כסות שער או קירחים. יש מינים שעליהם בשרניים ועבים.

המאפיין האחיד לכל בני המשפחה הוא מבנה התפרחת. בכולם מרוכזים פרחים רבים וקטנים בצפיפות אלה ליד אלה על מצעית אחת. תפרחת זו מכונה קרקפת. מצעית הקרקפת יכולה להיות שטוחה, קעורה או קמורה ועל פניה אוסף מסודר של בליטות ושקעים. בשקעים יושבים הפרחים. בצִדה החיצוני עטופה הקרקפת במעטה עלים קטנים וירוקים שנקראים חפים. לעתים הם שינו צבע או צורה לקוצים ארוכים או לחפים קרומיים. הקרקפת מדמה צורה של פרח אחד גדול מה שמאפשר לחרקים לזהות משטח גדול של פרחים.

הפרחים הבודדים הם קטנים מאוחי כותרת. יש שהם נראים בצורת צינור והם נקראים פרחים צינוריים ובראשם 5 שינים. יש פרחים שבראש צינור הכותרת תוספת מוארכת לצד אחד, דמוית לשון ארוכה. אלה נקראים פרחים לשוניים. יש מינים שבתפרחות שלהם כל הפרחים צינוריים, אחרים שבהם כל הפרחים לשוניים, אך ברוב המינים בהיקף הקרקפת מסודרים הפרחים הלשוניים ובמרכז - פרחים צינוריים.
מספר האבקנים 5, המאבקים מאוחים לצינור הכותרת. העלי לרוב גבוה מהכותרת ומאופיין בצלקת המחולקת ל-2 אונות. מסביב לעמוד העלי מצוי צופן המפריש צוף. שחלת הפרח היא תחתית בת שני שחלילים.
ברוב המינים לא מתפתחים כל פרחי הקרקפת יחד. דבר זה מגדיל את הסיכוי להאבקה בין פרחים של אותו פרט. סדר התבגרות הפרחים הוא לרוב מההיקף כלפי פנים. תחילה פורחים אלה שבשוליים ואחריהם המרכזיים יותר. על כן פרחי המרכז הם הצעירים ביותר, בעוד שאלה בשוליים הם הבוגרים. לדוגמה, בקרקפת של חמנית נוכל לראות שבשוליים מצויים כבר פֵּרות המכונים זרעונים בעוד שבמרכז רק החלו פרחים לפרוח.

צבע הפרחים בקרקפת המורכבים הוא רב גוני ביותר: צהוב, כתום, כחול, סגול ואדום.
יש מינים שקיים בהם הבדל בצבע בין הפרחים הלשוניים לבין הפרחים הצינוריים לדוגמה: קחוון, חיננית הבתה, גלינסוגה. יש קרקפות שקיים בהן רק שוני בגוון הצבע, כמו בציפורן חתול.
ויש קרקפות שגם לפרחים הצינוריים וגם לפרחים הלשוניים באותה קרקפת יש אותו צבע כמו בסביון אביבי, סביון יפו, חרצית עטורה, דרדר כחול ואחרים.
האבקת הפרחים נעשית לרוב באמצעות חרקים הבאים לאסוף בעיקר אבקה. חרקים הם המאביקים העיקריים במורכבים. בדרך כלל האבקנים מתפתחים לפני העלי, כך שעמוד העלי המתארך דוחף את האבקה אל מחוץ לצינור הכותרת ומסייע לפיזורה.
הפרי המתפתח אחרי ההפריה הוא זרעון בן זרע אחד. הפרי קבוע בתוך גומת הקרקפת. עם הבשלתו מתמלאת הקרקפת בזרעונים המסודרים אלה ליד אלה כמעשה תשבץ. הם ישתחררו מהמצעית עם הבשלתם.
משפחת המורכבים נחלקה בעבר (זהרי 1982) לשתי בנות משפחה: בת משפחת הצינוריים Tubuliflorae ובת משפחת הלשוניים Liguliflorae.
(כיום מקובל לחלק את המשפחה לארבע בנות משפחה והן:Asteroideae, Cichorioideae, Carduoideae, Mutisioideae.)

קיימות מספר צורות בהם מאורגנים הפרחים על פני הקרקפת: קרקפת שבה רק פרחים לשוניים (מה שכונה בת משפחת הלשוניים)לדוגמה: עולש, קיטה, זקן הסב, ניסנית, שינן, חסה ואחרים.
פרחים צינוריים בלבד (מה שכונה בת משפחת הצינוריים)לדוגמה: דו שן, קייצת, צמרנית הסלעים, דם המכבים האדום, טיון דביק ואחרים.
או פרחים צינוריים במרכז ולשוניים בהיקף. לדוגמה: סביון, חיננית, גדילן, דרדר ואחרים.
במורכבים רבים מצויד הפרי - שהוא זרעון - בציצית המשמשת לתפוצה. כאשר נושבת רוח, היא מטלטלת את הקרקפת. הזרעון, המצויד בציצית, נפרד מהמצעית ומועף למרחק. תפוצת זרעים ע"י רוח נקראת אנמוכוריה. הציצית יכולה להיות רכה כמו בזרעוני הקייצת או הסביון, אך יש זרעונים שלהם ציצית גדולה נוקשה ובולטת כמו להרדופינין הציצית ולזקן הסב. למינים רבים מהמשפחה שני סוגי זרעים באותה קרקפת: זרעים המצוידים בציצית לתפוצה למרחק וזרעים ללא ציצית לתפוצה קרובה: לניסנית, לזקן הסב לקורטם דק ולעוד. למינים רבים אחרים יש באותה קרקפת שתי צורות של זרעונים המופצים בעלי צורה שונה - הטרוקרפיה - כמו לציפורן חתול. יש במשפחה מספר נציגים שתפוצת הזרע נעשית באמצעות בעלי חיים (זואוכוריה), כמו לדוגמה דו־שן ולכיד הנחלים. הפֵּרות שלהם מצוידים בשיכים הנתפסים בפרוות בעלי חיים.

משפחת המורכבים חשובה לאדם כי היא כוללת צמחי תועלת בעלי ערך כלכלי רב. מצויים בה צמחים לתעשייה כמו: חמנייה וקורטם הצבעים (חריע), פרחי קטיף כמו גרברה, וחרצית, צמחים לגינון כמו מיני סביון, חרצית, דליה, צינייה, גזניה, אוזן הדוב ואחרים, וצמחים נאכלים כמו חסה וצמחי מרפא, הבבונג, למשל.
החמנית החד־שנתית היא צמח תרבות חד־שנתי המוכר בזכות הקרקפת הגדולה הפונה אל השמש. זרעי הצמח מכילים כמות של 40-20 אחוז שמן. כאשר מבשילות הקרקפות, הן נקטפות ומהזרעים אוצרים שמן. שמן זה משמש למאכל אדם ובעלי חיים. הוא משמש גם בתעשיית הצבעים, להכנת סבון ולמוצרי קוסמטיקה. זרעי הצמח נאכלים ע" אדם ובעלי חיים ללא עיבוד. גוף הצמח הנותר משמש להכנת מספוא לבעלי חיים.
קורטם הצבעים (חריע) הינו צמח תרבות חד־שנתי. הצמח מגיע לגובה של עד מטר אחד ולו תפרחת צינורית בצבע כתום בולט. הזרעים בעלי קליפה לבנה חלקה והם מכילים כמות רבה של שמן. שמן זה מופק כשמן מאכל. הוא משמש גם בתעשיית הצבעים, וכן כשמן בתעשיית תוספי המזון לאדם ולבעלי חיים. קרקפות הצמח שצבען כתום, מיובשות ומשמשות להפקת צבע כתום. כמו כן מגדלים את הצמח כפרח קטיף.

צמחים מהמורכבים לקטיף לגינון:
פרחי קטיף כמו גרברה, וחרצית מוכרים לכל חובב פרחים. שני הצמחים טופחו ונוצרו מכל אחד עשרות זנים השונים זה מזה בצבע, בצורה ובגודל הקרקפת. רבים מהם הותאמו לגידול בחממות תחת בקרה קפדנית. התפרחות נקטפות בהתאם לדרישות השוק הבינלאומי ונסחרות בבורסות הפרחים בעולם.
מבין המורכבים, הוכנסו לגננות צמחים רבים הפורחים בשפע תפרחות ובצבעים מרהיבים: מיני סביון, חרצית, דליה, צינייה, גזניה, אוזן הדוב ורבים אחרים. הצמחים מצטיינים לרוב בעמידות בגינה ובמשך פריחה של מספר חודשים.

מבין הצמחים הנאכלים חסה היא מהירקות הנאכלים הנפוצים ביותר. עלי הצמח הם החלק הנאכל. זאת בטרם הצמח הגיע לשלב של פריחה. גם בסוג חסה נעשו טיפוחים רבים וכיום מוכרים בשוק הירקות זני חסה השונים זה מזה בצורת העלה, בנוקשותו ובצבעיו. ענף חקלאי זה הוא אחד מהחשובים, ועליו מתבססת פרנסת משקים חקלאיים רבים בארץ ובעולם.
בבונג דו־גווני, צמח חד־שנתי שמגדלים בעיקר כחומר גלם להפקת שמן אתרי המצוי בקרקפות ובזרעים. לאחר ייבוש הקרקפת וחליטתה במים משתמשים בצמח כתרופה להרגעת מכאובים שונים.

אחד הסוגים החשובים במשפחה זאת הוא הסביון. מוכרים לנו המינים החד־שנתיים הקטנים, אך הסוג כולל כ- 1,500 מינים שביניהם ממטפסים עדינים ועד לסביוני ענק הגדלים בראשי הרים גבוהים באסיה ובאפריקה.
כתבה ערגה אלוני ערך עמרם אשל




israelbiz- בניית אתרים