גומא צפוף

הדפסה
  Cyperus alopecuroides שם מדעי
ברדי אלסולטאן שם ערבי
  بردي السلطان أللّغة آلعربيّة
גומאיים
Cyperaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
עשבוני רב-שנתי צורת חיים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

גומא  צפוף
צילום: © מייק לבנה  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

גומא צפוף הוא עשב רב-שנתי זקוף וגבוה, אחד היפים במיני הגומא הארץ.
גומא צפוף פורח בקיץ, מיוני עד אוקטובר, כמו רבים מצמחי המים,שאינם נאלצים לעמוד בפני בעיה של חוסר מים בעונה החמה. התפרחת נאה, בנויה 3–8 זרועות בלתי שוות היוצאות מנקודה אחת, אורכן עד 18 ס"מ. על ציר האורך של כל זרוע ערוכות שיבולים מוארכות, עבות (עד 10 מ"מ) וצפופות. בתוך השיבולים ערוכים הפרחים בשיבוליות ביציות שרוחבן 2–3 מ"מ, ואורכן גדול פי 2 ויותר מרוחבן. הגלומות ביציות או אזמליות, צפופות, רעופות, גבן שטוח, שפותיהן מקופלות פנימה, והן מפושקות אחרי תום הפריחה. גונן חום או כעין הקש. התפרחת עטופה בבסיסה בעלים ארוכים מהתפרחת, אורכם עד 30 ס"מ.
גומא צפוף גדל בביצות ובשולי מקוי-מים. נפוץ בעיקר בבקעת בית-צידה ובעמק החולה, מעט גם בעמק יזרעאל ובמישור החוף. תפוצתו העולמית משתרעת באזורים טרופיים בעולם הישן.

גומא הוא סוג ענק, הכולל 300 מיני צמחים (יש גורסים 600 או אף 700), הנפוצים על פני כל יבשות העולם, בעיקר באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. בבסיס הצמח יוצאים עלים שהטרף שלהם סרגלי, והנדן הוא צינור סגור. לצמח גבעול (שאינו נחשב לקנה, כי אינו חלול, וכך נבדיל בין גומאיים לבין דגניים, הדומים להם, אך הגבעול שלהם חלול), ובראש הגבעול נישאת תפרחת בודדת בדמות סוכך או קרקפת. הגבעול אינו מתפצל, חסר-עלים, והוא לרוב מצולע, עם 3 מקצועות. התפרחת עטופה בחפים הדומים לעלים. בתפרחת שיבולים אחדות, כל שיבולת מורכבת משיבוליות פחוסות, ובכל שיבולית פרחים רבים. מוצי השיבולית ערוכים רעופים בשני טורים נגדיים. הפרח קטן, חסר עטיף, אינו צבעוני. בכל פרח 3 אבקנים (לפעמים 2 או 1) ארוכים ומדלדלים כרגיל במואבקי-רוח, ועמוד עלי עם 2 או 3 צלקות, מסתלסלות לרוב. הפרי אגוזית חד-זרעית. רוב מיני הגומא קשורים לבתי-גידול לחים, והם צמחי מים עשבוניים עם קני-שורש מעובים או פקעות. קנה השורש משמש את הצמח גם לרביה וגטטיבית. במינים אחדים משמשים לאדם קנה-השורש או הפקעת כמקור לפחמימות למאכל או לחומרי מרפא. מינים אחרים מטפחים בגינות כצמחי נוי. הידועים ביותר מבין מיני הגומא הם גומא הפפירוס, ששימש מקור לנייר של הקדמונים, וגומא הפקעים, הנחשב לעתים כעשב הרע המזיק ביותר בעולם. בישראל גדלים בר 22 מינים שונים של גומא, מהם רבים נדירים ושרויים בסכנת הכחדה, כי הסובב של מים מתוקים נמצא בכל העולם, ובמיוחד בארץ, בסכנת צמצום בגלל ייבוש וניקוז, דלדול מקורות המים, שימוש-יתר וזיהום.
במשפחת הגומאיים נכללים 3,000 מינים ב-85 סוגים, בארץ 8 סוגים.

כתב מייק לבנה



תמונות נוספות:

הצמח במקורות

 הגמא מוזכר במשנה ובתלמוד כצמחים שמהם הכינו חבלים, כלי-בית ורהיטים (שבת כ"ד, ה'). כמו-כן שימשו ברפואה העממית, בעיקר לפצעים ולחבורות: "כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש" (עירובין י', י"ד), "נותן אדם מוך יבש על גבי מכתו אבל לא גמי יבש" (תוספתא, שבת י"ג, י"ד).