זה עץ השיטה הגדול ביותר הגדל בדרום אפריקה.
קליפת גזעי העצים הצעירים צהבהבה ומחוספסת והופכת לאפורה כהה עם ההתבגרות. הקוצים קצרים, עד 1 ס"מ, וכפופים הם זוגות עלי לוואי בבסיס העלים. העלים מסורגים מנוצים פעמיים ובהם 5-14 זוגות סעיפים באורך 6-11 ס"מ שנישאים ע"ג פטוטרות, שאורכן כ-3 ס"מ ושבלוטה קטנה בבסיסן. על כל סעיף נמצא 13-35 זוגות עלעלים שאורכם כ-2 מ"מ.
הפרחים דו מיניים, מדיפים ריח מתוק חזק. צבעם צהוב בהיר והם ערוכים בתפרחות מארוכות שאורכן 4-11 ס"מ הנישאות ע"ג עוקץ באורך 0.5-1.5 ס"מ ושצבען, לפני שהפרחים נפתחים, אדמדם.
התרמילים בצבע אדמדם עד סגול חום, שטוחים באורך 11-28 ס"מ וברוחב של 2.5-3.5 ס"מ ואינם שעירים. בכל תרמיל 8-15 זרעים שטוחים בצורת ביצה בגודל המגיע ל-1.5-1.2 ס"מ.
אזור תפוצתה הטבעית הוא בדרום מזרח אפריקה: מטנזניה ועד צפון מזרח דרום אפריקה. שם היא גדלה ביערות לאורך נהרות אך גם מפוזרת באזורים פתוחים. ניתן למצוא אותה בגובה 350-1,500 מ' על קרקעות חרסיתיות וסיאניות. עצים בוגרים נמצאו כעמידים לקור. במקום גידולה הטבעי עליה נאכלים ע"י פילים, ג'ירפות וקודו ובנופה הצפוף מקננים מינים רבים של ציפורים.
לשיטת גלפין עצה טובה לנגרות וליצירת משטחים, לבניית ספינות, לעמודים, גדרות, עגלות, אדני רכבת ותמוכות למכרות. השימושים בעצה מקומיים בלבד. כעץ גדול ונאה משמשת שיטת גלפין לנטיעות בשדרות ובגנים כעץ בודד להצללה ולנוף. העץ טוב מאד גם לגידול כבונסאי.
מקור השם הלטיני של השיטה Acacia (אקציה) הוא בביטוי akakia (אקקיה) שניתן במאה הראשונה לספירה ע"י הרופא והבוטנאי היווני פדניוס דיוסקרידס לעץ שיטת הנילוס. השם התבסס על הכינוי היווניakis (אקיס) לקוץ אף שחלק ניכר ממיני השיטים הידועים כיום בעולם אינם קוצניים.
שמו של הסוג שיטה Acacia ניתן במאה הראשונה לספירה, ע"י הרופא והבוטנאי היווני פדניוס דיוסקורידס, על בסיס המילה היווניתakis (אקיס) שפירושה קוץ, למין שיטת הנילוס שנחשב כבעל סגולות רפואיות חשובות. במאה ה-18 קבע החוקר ליניאוס את המין שיטת הנילוס כמין המתאר את הסוג שכלל מאוחר יותר 1300 מינים של שיטים אפריקאיות, אסייתיות ומאוחר יותר גם אוסטרליות ואמריקאיות. המאפיינים של הסוג הם עלים מנוצים פעמיים ותפרחת כדורית או מאורכת שבה פרחים צפופים רבים עם עלי כותרת קטנים שמוסתרים בין האבקנים הרבים. בסוג זה האבקנים חופשיים ואינם מאוחים בבסיסם. ברבים מהמינים יש בבסיס כל עלה שני עלי-לוואי שהם קוצים קשים וחדים.
בשנת 2005 הוחלט בכנס הבוטני הבינלאומי לחלק את המינים הרבים של הסוג לחמישה סוגים נפרדים. המינים האפריקאייים והאסייתיים הועברו לסוג Vachellia , שכולל 163 מינים והסוג Senegalia, שכולל 203 מינים ואליו שייכת שיטת גלפין.
הסוג שיטה נכלל בעבר במשפחת המימוזיים ,Mimosaceae שהיו מי שקראו לה בעברית משפחת השיטיים, היות והשיטה היא צמח הבר המקומי הבולט ממשפחה זאת. כיום השיטה נמנית על תת-משפחת המימוזיים במשפחת הקטניות Fabaceae.
שם המין גלפין הוא לכבוד החוקר ואוסף הצמחים הדרום אפריקאי Ernest Galpin. השם האנגלי Monkey thorn מציין את העובדה שחמורים עומדים בצל העץ ואוכלים את תרמיליו ואין לו קשר לצורת שיטה זו ולמבנה חלקיה.
על אף היות שיטת גלפין עץ גדול ומרשים והתאמתה לגידול בתנאי חום וקור לא ידוע על שימוש שלה כעץ נוי בישראל ועל עצים נוספים שניטעו פרט לשיטה הנטועה באילנות.
כתב צבי אבני
