שיטה סוככנית (לשעבר שיטת הסוכך) היא עץ קוצני נמוך, המתפצל סמוך לבסיסו לענפים אלכסוניים רבים, אחידים, כקרנותיו של סוכך (מצנח). גובהו 1–6 מ'. אורך כל הענפים דומה, המרכזיים מעט קצרים יותר, כך שצמרת העץ נראית כאילו נגזמה בגובה אחיד, ככיפה שטוחה או כפטריה. טרם נמצא הסבר מניח את הדעת ליתרונותיו האקולוגיים והאבולוציוניים של מבנה זה.
העץ ירוק כל השנה. עלים רבים נושרים בקיץ, ומיד אחר כך בא לבלוב סתווי חזק. באוקטובר עומדים שוב העצים במלוא עלוותם. קליפת הענפים הצעירים אדמדמה. כל עלה מלווה בזוג עלי לוואי שהתגלגלו לקוצים קשים וחדים, האחד ישר והאחד כפוף כאנקול.
העלים מנוצים-מורכבים פעמיים לעלעלים שאורכם 2 מ"מ. העלעלים ופטוטרותיהם שעירים, וכך גם ענפים צעירים. בחיקו של זוג העלעלים התחתון יושב על ציר העלה צופן ירוק, המפריש חומר מתוק המושך נמלים. מניחים כי הנמלים מגינות על העץ בפני חרקים מזיקים.
שיטה סוככנית פורחת בעיקר בין מאי ליולי, במקצת שוב באוגוסט ובספטמבר. הפרחים מקובצים לקרקפות כדוריות בקוטר 10 מ"מ. בכל קרקפת עשרות פרחים דו-מיניים, אך לרוב רק אחד מכולם מבשיל פרי. הפרחים זעירים, חסרי כותרת, את צבעם הצהוב-חיוור מקנים להם האבקנים. הפרחים מציעים צוף ואבקה, וחרקים מסדרות שונות נמנים עם המאביקים – דבורים, צרעות, זבובים וחיפושיות. הפרחים מואבקים כנראה גם על-ידי רוח. המין ידוע כצמח-דבש עיקרי בעונת פריחתו. הפרי צר ופחוס, משונץ בין הזרעים, מקושת לכדי טבעת או סליל בן 1–2 כריכות. הוא שעיר בצעירותו, צבעו ירוק, וכשהוא מתייבש הוא משחים. הזרע חום, פחוס, חלק, קוטרו 4 מ"מ.
שיטה סוככנית גדלה במדבר, בנחלי אכזב בין עין-גדי לאילת – בבקעת השבר ובנחלים היורדים אליה. היא מקנה לנופים אלה אופי של סוואנה. זהו המין המדברי ביותר במיני השיטה בארץ, ונחשב לחובב-חום. היא מצליחה גם בקרקע מלוחה למדי. העץ מוכרז כצמח מוגן. מקליפתו מפיקים שרף. יש חוקרים הרואים בו משום תת-מין או זן של שיטה סלילנית. חוקר השיטים הישראלי גדעון הלוי מצא כי שיטת הסוכך פורחת בארץ במועד שונה מהשיטה הסלילנית, וכך נמנעת על פי רוב הכלאה הדדית בין שני המינים, בעוד שבאפריקה יש מעברים ביניהם, ושם הם נחשבים כתת-מינים. לעומת השיטה הסלילנית, אין השיטה הסוככנית נושאת פירות בחורף. פטוטרת העלה, הפרי הצעיר והענפים הצעירים שעירים בשיטה סוככנית, וזה הסימן הברור ביותר המבדיל בינה לבין שיטה סלילנית. תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות סביב ים סוף ובמזרח אפריקה.
בסוג שיטה 800 מינים, חציים באוסטרליה ובאיי האוקיאנוס השקט.

כתב מייק לבנה