אדר סורי

הדפסה
  Acer obtusifolium שם מדעי
  Syrian Maple Common name
דִיב, קֵייקַב סוּרִי שם ערבי
  قيقب كليل أللّغة آلعربيّة
סבונניים
Sapindaceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
מחולק לאונות צורת העלה
תמים שפת העלה
חורש בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אסיה, מזרח אגן הים התיכון מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מוגן אלרגני

אדר סורי
צילום: © שרה גולד   נאות קדומים
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

אדר סורי הוא עץ ירוק-עד המתנשא על גזע יחיד עד גובה 5 מ, לפעמים אף יותר. העלים נגדיים, פשוטים, מפורצים ככף-יד ל-3 אונות. שפתם תמימה, הם קשים למגע, קרחים, גונם ירוק מבריק. קוטרם 5 ס"מ, והם נישאים על פטוטרת שאורכה 5 ס"מ.
אדר סורי פורח באביב, בחודשים מרס עד מאי. הפרחים אינם בולטים, הם קטנים וגונם ירקרק–צהבהב, מואבקי-רוח, ערוכים בתפרחות. הפרחים הפנימיים בתפרחת דו-מיניים, החיצוניים חד-מיניים. הפרי מצוייד בשתי כנפיים (דו-כנפית) שאורכן 2 ס"מ, והוא יבש בהבשלתו. הפירות ערוכים בזוגות, משתלשלים. גון הפרי, בעיקר הכנפיים, אדמדם מעורק. גם עפצים על העלים בולטים בצבע אדום.
שרידי אדר ששימשו כנראה לבניה נמצאו בחפירות של תל כברי ותל יזרעאל מתקופת הברונזה הקדומה ומתקופת הברזל.
העץ גדל בחורשים לחים בגליל ובחרמון, והוא בולט בכשרונו לגדול בסלעים סדוקים ואף בקירות זקופים. אין הוא שכיח בארץ. תפוצתו העולמית של המין משתרעת רק בארץ-ישראל ובסוריה. אוכלוסיות האדר הסורי הגדלות בישראל מהוות תת-מין אנדמי, ועל כן ראויות להגנה מיוחדת.
אדר סורי משמש בארץ גם לגינון.

אדר הוא סוג גדול של עצים, כולל 115 מינים, רובם גדלים באזורים ממוזגים של חצי הכדור הצפוני, משני צידי האוקיאנוס האטלנטי. רובם נשירים, המין שלנו חריג מבחינה זו. לרובם גם עלים גדולים הרבה יותר. בארץ שני מינים.
בכל מיני האדר הפרי הוא דו-כנפית והעלים נגדיים, עגולים, שסועים–מאוצבעים לאונות ככף-יד. לרוב המינים עלים גדולים, מזכירים עלי תאנה או דולב, קוטרם כ-20 ס"מ. אחדים מהן ידועים בגוני אדום מזהירים בעונת השלכת. עצים כאלה נפוצים בצפיפות רבה באזורים הרריים מסויימים של צפון-מזרח ארצות הברית ודרום-מזרח קנדה, ולעתים הם אף שולטים בכיסוי של הרים שלמים. מאות-אלפי תיירים נוהרים שמה באוקטובר, במיוחד כדי ליהנות מזיו שלכת האדר. לא פלא כי עָלֶה של אדר (בצבע אדום!) נבחר לשמש סמל על דגלה של קנדה.
מיני אדר מפורסמים גם במוהל הסוכרי הזורם בצינורות הגזע, מוהל שמפיקים ממנו ממתקים ומיץ מרוכז (מייפל סירופ; מייפל הוא שמו של האדר באנגלית). אדר ידוע בקרב הנגרים בעצה המשובחת והצפופה, והוא משמש לייצור ריהוט, רצפות, ספינות, חלקי מכוניות ומטוסים, כלי-נגינה מגיטרה ועד תוף, מקלות בייסבול, אדני מסילות.
מרבים לנטוע אדר לצל ולשדרות. פרחיו אינם בולטים, הם קטנים וירוקים, אך למרות זאת פריחה של שדרה שלמה מרשימה. פריחתו היא גם מקור חשוב של צוף ואבקה לדבורי-דבש.

כתב מייק לבנה



תמונות נוספות:

הצמח במקורות

מקור שמו של הצמח מהתלמוד: "הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר... שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחסמת ופירותיה משתמרים" (ביצה טו'). נראה שאין מדובר שם בסוג שאנחנו קוראים היום בשם זה.

מידע גנני
צריכת מים לאחר התבססותו נדרשת לו תוספת השקיה של 200 ליטר למ"ר או 200 קוב לדונם בשנה באזורים שבהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה.
אזורים                                         שפלה, חוף, הר,
צורת חיים                                    עץ
קצב צמיחה                                 בינוני
גובה (מ')                                    10.00
קוטר (מ')                                   6.00
איברים דקורטיביים                    פירות, עלים
שימוש מומלץ                            עץ צל, חורשה, מדשאה. בודד או קבוצה
עמידות לתנאי קרקע קשים לגיר וליובש, רגיש לחוסר ניקוז
תנאי הארה                               שמש עד צל
מידע גנני נוסף                        מתחדש היטב לאחר כריתה, שרפה וגזום. יש להקפיד לשתול כשצוואר השורש מעל פני הקרקע (אחרת מתפתחים רקבונות)
כתבו יואב גרטמן ואביגיל הלר, מתוך חוברת בהוצאת שה"מ, משרד החקלאות