ינבוט מאפיר

הדפסה
  Prosopis cineraria שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
תמים שפת העלה
נטע אדם בית גידול
עגול צורת הגבעול
עץ צורת חיים
אסיה, אירואסיה , דרום מערב , חצי האי ערב מוצא
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צמח מיובא

ינבוט מאפיר
צילום: © שרה גולד   אילנות, 6-2014
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

מידע נוסף

ינבוט מאפיר הוא עץ קטן או שיח ירוק עד בגובה 5-3 מ' עם נוף מעוגל וענפים דקים וארוכים שמגיע לגיל 200 שנים ויותר. עצת הינבוט המאפיר טובה מאד לחימום ונעשה בה שימוש רב בארצות העניות בהן הוא נטוע.
הסות (קליפה) אינה מתקלפת ונערמת בשכבות עבות בצבע אפור (יתכן שמכאן השם של המין) על פני הגזע. הסות מכילה קשקשים גדולים שביניהם חרוצים תלמים עמוקים.
מערכת השורשים של העץ מפותחת מאד וחודרת עמוק מאד לקרקע עד מציאת מים זמינים. במדידה בעומן נמצאו שורשים של העץ בעומק 35 מ' מתחת לפני הקרקע. על פני השורשים יש פקעיות של חיידקים מקבעי חנקן המעשירים בו את העץ ואת הקרקע סביב בית השורשים.
הענפים נושאים קוצים קצרים באורך 6-3 מ"מ שמיקומם באמצע המפרקים שונה ממיקומם במיני הינבוט של יבשת אמריקה שם הקוצים יוצאים מחיק העלים. היות העץ קוצני מאפשר להשתמש בו למשוכות ולגידור מפני בהמות.
העלים מנוצים פעמים ואורכם 5-1.5 ס"מ והם מכילים 3-1 זוגות עלעלים שבכל עלעל נמצא 14-7 זוגות עלעלי משנה זעירים בצבע ירוק כהה שאורכם 1.5-0.4 ס"מ ורוחבם 0.4-0.2 ס"מ. באביב העץ מחליף העלים הוותיקים בעלים חדשים. העלים משמשים כמספוא להזנת בהמות.
הפרחים קטנים מאד בצבע קרם-צהוב והם ערוכים כמברשת במרווחים גדולים יחסית על ציר התפרחת שאורכו 23-5 ס"מ שנישא ע"ג גבעול קצר באורך 2.5-1 מ"מ.
הפירות הם תרמילים בצבע צהוב בהיר באורך 25-8 ס"מ וברוחב של 8-4 מ"מ. התרמילים גלילים ותלויים כלפי מטה. כל תרמיל מכיל 25-10 זרעים דמויי ביצה בצבע חום כהה ועטופים ברקמה חומה מתוקה. הפירות משמשים להאבסת בהמות. הפירות היבשים מכונים בהודו Kho-Kha מקובלים כמזון לבני אדם.
בהודו הפריחה בחודשים פברואר-מארס באמצע העונה היבשה ולאחר לבלוב העלים החדשים ופירות מבשילים במאי-יוני לפני עונת הגשמים. בישראל הפריחה באביב המאוחר.
העץ מנוצל לרעיית גמלים ועיזים. עצים צעירים במופע השיחי שלהם בהשפעת רעיית עיזים נראים כמו כרוביות פזורות בשטח.
ינבוט מאפיר יכול לגדול רק בשטחים חשופים לאור שמש, באזורים של צומח צפוף הנבטים לא יכולים להתפתח והם מתים. העץ עמיד ליובש ויכול להתקיים גם ב-100 מ"מ גשם מדי שנה, אך תפוצתו מגיעה גם לאזורים לחים למחצה בהם יורדים בממוצע שנתי 800 מ"מ. העץ מגלה גמישות רבה בהתאמתו לגידול בקרקעות בסיסיות עד pH=9.5 ובקרקעות מלוחות בהן המליחות מגיעה לכדי מחצית ממליחות מי הים. העץ גדל באזורים בהם הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת בקיץ מגיעה ל-0C46-40 ורוחות יבשות נושבות במהלך עונת היובש הארוכה.
אצור תפוצתו של הינבוט המאפיר משתרע מצפון מערב הודו דרך מזרח פקיסטן לכיוון המפרץ הפרסי. מין זה או מין קרוב לו מאד ששמו: Prosopis koelziana גדל בצפון חצי האי ערב דרום עירק ודרום אירן ולאורך המפרץ הפרסי. העץ אוקלם לשימוש אדם באזורים שחונים באפריקה ובדרום מזרח אסיה. במחוזות רבים בהודו העץ נחשב לאחד המינים המקומיים החשובים ביותר לשימוש לאדם והוא גם מאפיין בארץ זו את העמידות הגדולה ביותר של עץ לתנאי יובש.
ינבוט מאפיר נחשב לעץ הלאומי של מדינת רג'סטאן שבהודו ובאיחוד האמירויות הערביות. ינבוט מאפיר מיוחד בגיל של קרוב ל-400 שנים מוכר כ"עץ החיים" בבחריין והוא גדל באזור שלכאורה נטול כל משאבי מים. באיחוד האמירויות מתקיים מבצע ציבורי לנטיעת מין זה בכל מקום שניתן לצורך דחיקת המדבר ולקיום המורשת של המדינה.
מקור השם המדעי Prosopis בשפה היוונית בה הוא צירוף של שתי מילים שמשמעותן אל מול השפע: pros במובן מול או קדימה, ו- Opis שלקוחה מהמיתולוגיה היוונית בה היא אשתו של סטורן ואלת החקלאות העושר והשפע.
השם של המין מאפיר הוא מעין תרגום לשם המדעי cineraria שפירושו משרפות או כלים לשמירת אפר.
הסוג ינבוט כולל 45 מיני עצים או שיחים קוצניים באזורים הטרופיים והסובטרופיים ביבשות דרום אמריקה וצפון אמריקה, אפריקה, מערב אסיה ובדרומה. ארגנטינה היא מרכז התפוצה וההתמיינות של הסוג ונמצא בה 60% מהמינים הידועים בסוג וביניהם 13 מינים אנדמיים למדינה זו. הסוג מאופיין בשורשים עמוקים מאד, בעלים מנוצים פעמיים המורכבים ממספר קטן של עלעלים מנוצים שבכל אחד מהם זוגות רבים של עלעלי משנה. בפרחים בצבע לבן עד צהוב שצורתם שיבולת המכילה פרחים רבים להם עלי גביע מאוחים, בתרמילים שאינם נפתחים באופן טבעי וכן בכך שמינים רבים בסוג ענפיהם הדקים יוצרים צורת זיגזג בין הקוצים שבבסיסי העלים. הסוג שהופץ בנטיעות בעולם נחשב כסוג פולשני שהשתלט על שטחים נרחבים באוסטרליה, באפריקה ובארה"ב. בישראל גדל בר רק מין אחד מהסוג: ינבוט השדה שמקורו במלחות המדבר אך הוא נחשב לצמח רע בשדות מעובדים ובשטחי מרעה בקרקעות כבדות בעמקים ובמישור החוף.
למרות שינבוט מאפיר הינו עץ שלפי תכונותיו היה ראוי להיבחן כעץ לייעור ולנוי באזורים מדבריים בישראל לא ידוע על נטיעות שלו או על ניסיונות נוספים לאקלומו מחוץ לארבורטום אילנות.
כתב צבי אבני



תמונות נוספות:



 

israelbiz- בניית אתרים