לגונריית פטרסון היא עץ ירוק עד, זקוף וגבוה, הגדל ל-15 מטר גובה. קליפת הגזע בצבע אפור כהה, מחורצת באופן שטחי. צמרת העץ פירמידלית-סגלגלה, צימוח הענפים יוצר נוף צפוף, וסיעופו מתחיל סמוך לקרקע.
העלים פשוטים, דמויי ביצה-אליפטיים, צפופים. בצדם העליון צבעם ירוק-אפור ובמרקם גלדני, ובצדם התחתון צבעם לבן-אפור. הלבלוב, בצבע ירוק ובמרקם קטיפתי, מרכך במעט את המופע הקודר של העלווה האפורה.
הפריחה בולטת, הפרחים דמויי היביסקוס, צבעם ורוד, קוטרם 6 ס"מ, והם מופיעים בחיק העלים. הפריחה באביב ונמשכת כחודשיים. לאחר הפריחה נוצר הפרי: הלקט ירוק שהופך לחום כהה עם הבשלתו. הלקט הזרעים מכיל סיבים-שערות, העלולים לגרום לצריבה בעור בעת מגע אתם. מסיבה זו העץ אינו נפוץ בגנים, אף על פי שהוא ותיק בארץ, מצליח מאד בגינון ומומלץ לנטיעה.
לעץ קצב צימוח בינוני עד מהיר, עשוי לגדול ברוב סוגי הקרקעות, כולל קרקעות מלוחות, בסיסיות אך לא בקרקעות גיריות. מצטיין באזורי חוף ים, עמיד לרסס ים.
מוצאה של הלגונריה בשטח מצומצם בקרבת החוף המזרחי של מדינת קווינסלנד, באוסטרליה ובאיים אחדים הסמוכים אליה. לגונריית פטרסון הוא עץ פופולארי מאד בשתילה לאורך חופי הים, באוסטרליה וכך גם בקליפורניה.
לגונריית פטרסון תשתלב בגן כעץ בודד, למיסוך ולהסתרה, כמשבר רוח, על גינת גג במכל. אולם מעלתה העיקרית היא עמידותה לרסס ים. העץ עמיד לקור, אולם בצעירותו חשוב להגן עליו בפני קרה ובפני רוח. נחשב למין חסכן במים, עמיד ביובש ובחום, אולם בשנותיו הראשונות תוספת מים תאיץ את גידולו.
ריבוי העץ נעשה מזרעים. יש לאסוף בסתיו את הלקטי הפרי ולזרוע במגשי הנבטה בוורמיקוליט. מומלץ לכסות בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע ועל טמפרטורה של 25 מעלות צלסיוס. הנביטה חלה בתוך ימים.
לגונריית פטרסון היא מין יחיד בסוגו.
כתבה סימה קגן