חומעה מגויידת היא צמח חד-שנתי נמוך, מסועף מאוד, בעיקר מבסיסו. כל הצמח מאדים, כולל הגבעולים. זו אולי היפה בחומעות, אף שהשם "חומעה יפה" הוקצה למין אחר. כל מיני החומעה ידועים בטעמם החמצמץ–מרענן, אך מסוכן להרבות באכילתם. הטעם מקורו בחומר ששמו חומצה חומעתית, ומכאן שם הצמח בעברית. טעם דומה יש גם בצמחים אחרים, כמו חמציץ. החומצה החומעתית התפתחה בצמח כנראה כהגנה בפני אכילה בפי יונקים, ויש לה השפעה מזיקה על גוף היונק. המרבה לאכול מעלי החומעה מסתכן בנזק לכליות ולכלי הדם, דבר המוצא ביטוי בהופעת דם בשתן, אך הנזק לכליות אינו ניכר מיד והוא חמור יותר.
חומעה מגויידת פורחת מינואר עד מאי. הפרי מצמיח כנף רחבה, קרומית ובלתי מקופלת. העורק המרכזי נראה ברור בכל 3 הכנפיים. הכנף רחבה, רוחבה עולה על אורכה. כנפי הפרי פרושות והפרי עצמו גלוי. על הכנף ציור יפהפה של גידים (מכאן שם המין) או קרניים לבנות רחבות היוצאות מהפרי בדמות קרני-שמש, כל קרן עטורה בהילה אדומה כדם.
חומעה מגויידת גדלה באדמת חול. היא נפוצה הן באזור החוף והן בחולות פנימיים בנגב. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון ובמדבריות השכנים בדרום ובמזרח.
בסוג 150 מינים, 14 בארץ.

כתב מייק לבנה

עודכן