עולש מצוי הוא צמח חד-שנתי המצמיח שושנת עלים גדולים בצבע ירוק כהה הגדלים בחודשי החורף. עלים אלה נלקטים למאכל.
עולש מצוי פורח באביב המאוחר. אז מתרוממים עמודי התפרחת המסועפים לגובה עד 1 מ'. הפרחים יושבים במקומות ההסתעפות. התפרחת מורכבת מפרחים שכולם לשוניים בצבע תכלת, המתגוון באבקנים בצבע כחול כהה. הזרעונים מוארכים, צבעם שחור.
עולש מצוי נפוץ בקרקעות כבדות בבתי גידול פתוחים ובצידי דרכים בחבל הים-תיכוני ובצפון הנגב. תפוצתו ים-תיכונית ומערב אירנו-טורנית.
העלים נאכלים חיים עם מלח ולימון, או מבושלים כקציצות או כתוספת ללחם. זרעונים קלויים משמשים להכנת תחליף או תוספת לקפה. מרתח מן העלים משמש ברפואה עממית לניקוי הדם, למחלות פנימיות, לזירוז הפרשת שתן. שורש קלוי משמש תרופה לעצירות ולהרחקת תולעים מהבטן. יש המאמינים בכוחו גם נגד מלריה, צהבת, שגרון ופגעים בעור. משורשיו של מין אחר, תרבותי, מכינים את תחליף-הקפה הידוע בשם ציקוריה.
על שמו קרוי מושב עולש בעמק חפר המזרחי.
במשנה (פסחים ב 6) נזכר העולש בין "ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח", היינו לשמש כמרור בטקס החג.

כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה

לא עודכן