כליינית מצויה היא פרפרני חד-שנתי בינוני בגודלו, הניכר בנקל בפרי, בפרח ובעלה. הפרי אכן דומה בצורתו לכליה: הוא פחוס, מתארו עגול עם שנץ עמוק. הפרח פרפרני קטן (7 מ"מ), גונו בלתי-רגיל, צהוב חלמוני כהה, נוטה מעט לכתום, שונה מכל יתר הפרפרניים. העלה מנוצה, עלעליו מעטים (1–7) ומספרם בלתי-זוגי, הם הולכים וגדלים מהבסיס כלפי הקצה. העלעל הקיצוני, הבלתי-זוגי, גדול הרבה (עד פי 4) מכל היתר – דומה לה בכך רק שלחופן קרומי. העלעל דמוי ביצה הפוכה, כלומר שחלקו הרחב ביותר סמוך לקצהו המרוחק מהפטוטרת. שפת העלעל תמימה, נושאת שערות לבנות ארוכות. בעלים התחתונים מצטמצם מספר העלעלים הזוגיים, לעיתים הם חסרים כליל, נותר רק העלעל הקיצוני, הגדול. הצמח מסועף מעט, גובהו 20 ס"מ. העלים, הגבעולים והגביעים מכוסים בצפיפות בשערות לבנות קצרות ורכות. בשפת העלעלים השערות ארוכות.
כליינית מצויה פורחת בין פברואר למאי. הפרח מואבק על-ידי דבורים בינוניות. הפרי שטוח, צורתו כדיסקוס מפורץ, קוטרו 1–2 ס"מ. שפתו משוננת בשיניים מעוקלות, מצויידות בזיזים. פניו שעירים לרוב, והם מכוסים עורקים קונצנטריים. הפרי אינו נפתח, הוא נפוץ בשלמותו, והזרעים נובטים מתוכו. כשעוקרים צמח אפשר לראות שהוא גדל כשהפרי חרוז על שורשיו. בתרמיל שני זרעים צהובים, אף הם דמויי כלייה. הזרע הרחוק מהעוקץ נובט בשנה הראשונה, והזרע הקרוב לעוקץ נובט רק מאוחר יותר.
כליינית מצויה היא מין שכיח בארץ, נפוץ בשדות-בּוּר בכל אזורי הארץ משני עברי בקע הירדן, פרט למדבר הקיצוני. היא גדלה בעיקר בבתה בחבל הימתיכוני בארץ. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון ומעט הלאה מזרחה.
הכליינית ידועה כצמח-מרעה מזין.
המין יחיד בסוגו.

כתב מייק לִבְנֶה

לא עודכן