בצלציה ארצישראלית הוא פרח יפה וחינני אך צנוע, צמוד לקרקע, מ"פרחי הגחון", שרק במבט מקרוב, בכריעה או בשכיבה על הגחון, אפשר לעמוד (לכרוע) על מלוא חינו. זהו גיאופיט נמוך, גובהו 5 ס"מ, קוטרו 10 ס"מ. פקעתו חד-שנתית, עטופה בקליפות חומות. מתוכה עולים 6–10 עלים אזמליים קצרים ערוכים בשושנת, ובמרכזם יושבת קבוצת פרחים צפופים.
בצלציה ארצישראלית פורחת בראשית החורף, בין דצמבר לפברואר, בעונה שמעטים המינים המעזים לפרוח. הפרח אופייני למשפחתו: 6 עלי-עטיף; 6 אבקנים; אך בשונה מרוב בני משפחתו יש לו 3 עמודי עֱלִי (רק הסתוונית דומה לו בכך, ולכל יתר בני משפחת השושניים יש רק עמוד עֱלִי בודד). עָלֵי העטיף שלו מפורדים, פרושים לרווחה, צבעם לבן עכור, ועליהם שרטוט עדין של קווי-אורך ארגמניים.
בצלציה ארצישראלית גדלה במדבר (מכאן שמה: בצל-ציה) ובסְפר-המדבר, מסיני צפונה עד מזרחו של הגליל התחתון (נחל תבור) ודרום הגולן (בני-יהודה). זהו מין אֶנְדֶמִי, תפוצתו העולמית משתרעת אך ורק בארץ-ישראל (משני עברי הירדן) ובסיני.
בסוג 35 מינים, רק אחד מהם גדל בארץ.

כתב מייק לבנה

עודכן