מדחול הודי הוא דגני רב-שנתי קרח, גבעוליו מסתעפים מבסיסו, נטויים קמעה, וגובהם 100-30 ס"מ. העלים יוצאים מבסיס הצמח, בעלי נדן ריסני וטרף שטוח או גלול, אורכו 30-10 ס"מ, מצטרר וקצהו נימי. הלשונית עשויה שורת שערות קצרות. התפרחת מכבד גלילי, צר וצפוף, דמוי שיבולת, לעתים מופסקת, בצבע אפרפר. השיבוליות איזמלניות, מכילות פרח פורה יחיד בן 3 אבקנים, נישאות על עוקצים קצרים, היוצאים מציר התפרחת. הגלומות נשירות, גלדניות, שקופות, בלתי שוות, התחתונה קצרה וצרה מהעליונה.
המוצים דומים לגלומות, חדים, נפרדים זה מזה בבסיס הגרגיר. הגרגיר מוארך וקהה, וכמו ברוב בני הסוג מדחול הוא עטוף בפריקרפ (קליפת הפרי) ג'לטיני רך, התופח כאשר הוא בא במגע עם מים עד שצידו הפנימי הופך החוצה, תוך שהוא חושף את הזרע הדביק הנצמד לרגלי בעלי-חיים ומופץ על ידם. מכאן שמו המדעי של הסוג, Sporobolus,  ביוונית "זורק הפרי" (sporus – זרע, ballo – זרוק). הפריחה בחודשי הקיץ.
בארץ שני מיני מדחול, השונים מאוד זה מזה במראם ובבית הגידול שלהם. מדחול דוקרני נפוץ בחגורת הרסס של חוף הים וניכר בעליו הדוקרניים הערוכים בשני טורים. מדחול הודי מבכר אדמות כבדות ומקומות לחים, הוא צמח נדיר מאוד בישראל, הנתון מהשרון ומערב הנגב ולאחרונה הוא מתפשט בפארקים ודשאים מושקים באזור גוש דן, שם מצא בית גידול נוח.
תפוצתו העולמית של מדחול הודי משתרעת על פני אזור האוקיינוס ההודי, אפריקה, אירופה ואמריקה.

כתב דרור מלמד

עודכן