נימפיאה לבנה היא צמח רב-שנתי שגופו טבול במים, ופרחיו המפוארים צפים על פני המים. הוא גדל במים מתוקים שעומקם אינו עולה על 1.5 מ'. בקרקע מתחת למים הוא מפתח קנה-שורש עבה, וממנו עולות פטוטרות ארוכות של עלים. טרף העלה גדול, צף על פני המים, צורתו עגולה עם מפרץ רחב, קוטרו 30 ס"מ. הוא יפה, מבריק, בשרני מעט, מכיל גבישי אוקסלט הסידן, משמש מדרך ומשען לצפרדעים ועופות. בחורף מתים העלים, והצמח נעלם מהנוף. רק באפריל הוא מנץ עלים חדשים. עשוי לצמוח גם בבתי-גידול לחים ללא מים עומדים, ואז עליו קטנים יותר ושפתם גלולה מעלה.
פורח בקיץ, ממאי עד אוגוסט. בהיקף הפרח 4 עלי-גביע ירוקים, צורתם אזמלית, והם נשירים. הפרח גדול מאוד (קוטרו עד 20 ס"מ), מרנין-עין, עם עשרות עלי-כותרת ערוכים בדורים אחדים, צבעם לבן צחור עם ברק כחלחל קל. במרכז הפרח אבקנים צהובים רבים וגדולים, המשוים לפרח מראה דו-גוני. המעבר מעלי כותרת לאבקנים הוא הדרגתי: בחוץ עלי כותרת רחבים, פנימה להם עלי כותרת צרים יותר ויותר, פנימה להם אבקנים רחבים, ובמרכז אבקנים צרים. ההאבקה מתבצעת על ידי חיפושיות.
הפרי ספוגי, ביצי, אורכו 4 ס"מ. הכינו ממנו קמח ששימש לאפיית לחם. גם יתר חלקי הצמח נאכלו: זרעים, פטוטרות-עלים, קני-שורש. מקנה השורש הפיקו גם חומרי-צבע ותרופות. הוא מכיל טאנינים וחומצה גאלית
שונה מנימפיאה כחולה בעלי הכותרת, שהקצה שלהם מחודד בנימפיאה כחולה ומעוגל בנימפיאה לבנה.
גדל בעבר במקווי-מים מתאימים במישור החוף ובצפון הבקעה, נכחד מרובם. הושב לעמק החולה מפרטים שנשמרו בגן הבוטני של אוניברסיטת תל-אביב.
מוצאו צפוני, תפוצתו העולמית נרחבת בארצות הים התיכון, ומהן הרחק צפונה ומזרחה.
נימפה היא אלילת טבע במיתולוגיה היוונית. נימפיאה הוא שם של צמח מקודש בתרבויות שונות: מצרים הקדומה, הודו, המאיה באמריקה המרכזית. נראה שהמדובר (לפחות בהודו) בצמח-מים אחר, בן אותה משפחה, ששמו כיום נלומבו Nelumbo.
בסוג נימפיאה 50 מינים, בארץ 2, ומתרחש כאן מפגש בין מין שמוצאו צפוני עם מין שמוצאו דרומי.

כתב: מייק לבנה


לא עודכן