בן-חיטה שלוש-זיפי הוא דגן חד-שנתי, גובהו 20-35 ס"מ, בסיסו שרוע. פורח מאי-יוני. השיבולת רפה, בעלת 3-8 שיבוליות, דומה לשיבולת של בן חיטה רב-אנפין אך מוארכת ממנה (3-6 ס"מ). הגלומות בעלות מלענים (בד"כ שלשה) והמלען המרכזי בראש השיבולת הוא הגדול שבהם. הגרגר חפשי. עם ההבשלה ניתקת השיבולת בשלמותה.
בן-חיטה שלוש-זיפי נדיר למדי בארץ ונמצא בגליל העליון, ברמת הגולן ובחרמון. תפוצתו העולמית כוללת את ארצות הים התיכון (להוציא מצרים ולוב) וכן עיראק, איראן, דרום רוסיה, אפגניסטן ופקיסטן.

כתב איתן מלאת

בן-חיטה הוא סוג חשוב במשפחת הדגניים, תת-משפחת הסיסניים, והוא אחד הסוגים הגדולים במשפחתו במספר מיניו. אלה עשבים נמוכים, חד-שנתיים, לרוב עם שיבולת עבה ומלענים בינוניים עד ארוכים. יש בסוג 25 מינים, 11 בארץ, והוא (כפי שמרמז השם העברי) קרוב לסוג חיטה. שני הסוגים נגזרו מאב-מוצא דגני קדמון משותף, ומספר הכרומוזומים הבסיסי שלהם הוא x=7. למינים השונים של בן-חיטה, בדומה למיני החיטה, יש 14, 28 או 42 כרומוזומים. השם המדעי של הסוג משמעו ביוונית "דומה לתיש", או "חביב על תיש". חשיבותו לאדם נובעת מכך, שהגנומים של שניים ממיני בן-חיטה שותפים ליצירת החיטה התרבותית. במבנהו הוא מתאפיין בכך שהשיבוליות ערוכות אחת-אחת על ציר השיבולת (שלא כמו בשעורה, שם הן ערוכות שלוש-שלוש), רחוקות זו מזו. בכל שיבולית 2–8 פרחים. הגלומות הן לרוב גדולות ורחבות במיוחד, דמויות ביצה, והן גלדניות, מעורקות, מסתיימות לרוב במלען. הגרגיר מוארך ופחוס, ובקצהו ציצת שערות.

כתבו אורי קושניר ומייק לבנה


לא עודכן