עוקץ-עקרב-ים-המלח הוא בן-שיח מדברי ירוק-עד, אנדמי לארץ-ישראל. המין התגלה והוגדר למדע על-ידי החוקר הישראלי מיכאל זהרי. עליו רעילים. גון הצמח מאפיר, כולו מכוסה לבד רך ובהיר, המפחית את הקרינה שהצמח סופג. העלים אליפסיים. השם העברי צורם, כי שלוש סמיכויות רצופות אינן לרוח השפה העברית, אך הועדה לשמות צמחי ארץ-ישראל שליד האקדמיה ללשון עברית הסכימה לבלוע צרימה זו.
עוקץ-עקרב ים-המלח פורח בעיקר באביב, בין מרס למאי, אך מעט גם כמעט במשך כל יתר חודשי השנה, פרט לחודש דצמבר. הכותרת והתפרחת אופייניים לסוג. התפרחת עקרבית, גלולה כשבלול או כזנב-עקרב, הולכת ומתיישרת עם הפריחה. הפריחה מתקדמת בתפרחת מלמטה למעלה. הפרח גדול יחסית לפרחי מינים אחרים בסוג, אורך הכותרת 8 מ"מ. צורתה משפכית עד מסמרית, צבעה לבן עכור עם מרכז צהוב עז. הכותרת שעירה מצידה הפנימי. במהלך הפריחה נפתחים פרחי התפרחת בזה אחר זה מלמטה למעלה, וכל קטע פורח מזדקף ומתיישר מתוך השבלול. הפרחים יושבים בתפרחת ללא חפים. הכותרת מאוחה ברוב אורכה כמשפך, ורק בקצה היא מפורדת ל-5 אונות מעוגלות בראשן. האבקנים נישאים על צינור הכותרת. הפרחים מואבקים על-ידי דבורים קטנות.
עוקץ-עקרב ים-המלח גדל הן בצידי דרכים והן בבתי-גידול טבעיים כחופים נסוגים וערוצי נחלים. תפוצתו העולמית משתרעת אך ורק בבקעת ים המלח.
בסוג עוקץ-עקרב כ-145 מינים, 14 מהם נאספו בישראל.

כתב מייק לבנה

עודכן