דוחן אשון הוא דגני מדברי רב-שנתי זקוף ומסועף, נוקשה (אשון), גובהו 1 מ'. הוא בולט וניכר מרחוק בהופעתו המסועפת כמעט כשיח, תופעה נדירה בדגניים בארץ. גבעוליו ירוקים ומטמיעים, והוא כמעט חסר עלים – עליו הצטמצמו לרוב לנדן, ואילו הטרף קטן או מנוון. הוא מהדגניים המעטים בארץ שגבעולם מסתעף גם מהמפרקים העליונים. המפרקים נפוחים מאוד. הגבעול אינו חלול. הסוג הקנה את שמו לתת-משפחה שלמה בדגניים – תת-משפחת דוחניים.
דוחן אשון פורח בעיקר באביב, פריחה כלשהי אפשר למצוא במשך רוב השנה. התפרחת היא מכבד דליל מאוד. כל שיבולית נושאת פרח אחד פורה עם צלקת נוצתית לבנה גדולה ופרח אחד עקר.
דוחן אשון גדל בארץ בואדיות חוליים ובחולות בעמק הערבה ובכל רחבי הנגב, וכן בחולות בדרום מישור החוף. זהו צמח מרעה חשוב במדבר. בצפון אפריקה משתמשים התושבים בזרעיו וטוחנים מהם קמח למאכל אדם. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות של צפון אפריקה ומזרחה ושל דרום-מערב אסיה.

בסוג דוחן 500 מינים, 5 בארץ. באפריקה הטרופית מגדלים דוחן תרבותי לטחינתו לקמח, ואופים ממנו לחם לא-משובח. יבולו העולמי מגיע לכדי 27 מיליון טון לשנה. מינים רבים משמשים למספוא ומרעה משובחים.

כתב מייק לבנה

לא עודכן