פילגון הוא סוג של צמחים חד-שנתיים זעירים, חובב-פרחים מתחיל לא יעיף בהם מבט שני. פרחיהם לא בולטים, כמעט שאינם נראים וכמעט שאינם נפתחים כלל. בסוג 10 מינים בארץ. סוגים קרובים ודומים במשפחתו (המורכבים) הם: גומד, כתנן, מחטנית, לבדנית, מוצנית ובן-ציצית. הפרחים זעירים, ערוכים בקרקפות קטנות, המקובצות לצברי-קרקפות – ואף הצבר כולו קטן, נראה ככדור צמרי בקוטר של 1 ס"מ, עטוף בעלי-מעטפת. הפרח הבודד צהבהב חיוור, ובשעת הפריחה בולטים האבקנים מתוך הפרח. הפרחים החיצוניים בכל קרקפת הם נקביים, נימיים. פרחי המרכז דו-מיניים, מעטים.
פילגון אנטולי הוא צמח חסר גבעול, גובהו 2–5 ס"מ, עליו תמימים וצמירים. מראהו הכללי כסלסילת-עלים, שבמרכזה יושב צבר-קרקפות.
פילגון אנטולי פורח מאפריל עד יולי. הזרעים חסרי ציצית. צברי-הקרקפות שטוחים בראשם, והם עטופים ב-15–30 חפים, החיצוניים והאמצעיים בהם מכופלים לאורכם, הפנימיים שעירים או צמירים בחלקם העליון. חודי החפים כמעט שאינם בולטים מעל פני הצבר. הצמח מתייבש כולו עם הבשלת הזרעים, וצברי-הקרקפות היבשים נסגרים כאגרוף קפוץ, הנפתח רק אחרי הרטבה יסודית של 5 דקות (היגרוכאסטי, כמו שושנת יריחו, כוכב ננסי, פילגון קפוץ).
פילגון אנטולי גדל בארץ רק בחרמון. תפוצתו העולמית משתרעת בהרים גבוהים במערב אסיה.
בסוג 20 מינים, בארץ 10, מהם חצי שזרעיהם הפנימיים נושאים ציצית וחצי שכל זרעיהם חסרי ציצית,. אלה האחרונים נחשבו פעם כסוג נפרד בשם אפרונית.

כתב מייק לבנה

עודכן