ערער אדום הוא עץ מחטני ירוק-עד ממשפחת הברושיים. גובהו עשוי להגיע ל-8 מ', וגילו – למאות שנים. בצפון סיני נצפו עצים בני 850 שנה. הענפים זקופים, המבנה הכללי צריפי רחב. העלים קשקשיים, מכחילים, שפתם קרומית, ראשם מעוגל. השם אדום ניתן כנראה בגלל הפרי (האצטרובל) שגונו חום–אדמדם, אולי גם בגלל קליפת הגזע המאדימה.
ערער אדום פורח במרס ובאפריל. מואבק-רוח. העץ חד-ביתי. האצטרובל דמוי ענבה, כדורי קטן (קוטרו 1 ס"מ), בלתי נפתח, בשרני, גונו חום נוטה לאדמוני.
תפוצתו העולמית משתרעת ברוב הארצות שסביב הים התיכון, במיוחד בכרתים ובאיי יוון, וגם באיים הקנריים. ערער אָדום שכיח באֱדום ובצפון סיני ומדרום לחופי הים התיכון בצפון מדבר הסהרה. יש המשערים שקיומו במדבר הוא שריד מהתקופה בה שרר באזורים אלה אקלים לח יותר, בתקופת הקרח.  משום-מה הוא חסר כליל בארץ-ישראל המערבית.
באתרים עתיקים בנגב התגלה שימוש לבניה בעצי ערער אָדום, שמקורם ודאי בסיני או באֱדום. כחצי מכל עצי הבניה במצדה הם ערערים, כנראה מאֱדום. גם בין עצי ההסקה במכרות הנחושת בתמנע נמצאו עצי ערער.

בסוג 60 מינים, הגדלים בעיקר בבתי-גידול יובשניים באזורים ממוזגים בחצי הכדור הצפוני, משני עברי האוקיאנוס האטלנטי. רבים מהם הסתגלו לתנאים גבוליים: הם גדלים בהרים גבוהים או בערבה ובמדבר לא-קיצוני. בהתאם לכך רבים מהם נמוכי-קומה, ולרבים מהם גזע מתפתל וציורי. אחרים זקופים וצומחים כחרוט (או כ"עץ חג-המולד"). מינים רבים מקובלים בגינות נוי, מהם שרועים ומשמשים לכיסוי-שטח.
בארץ ובסביבותיה גדלים 4 מיני ערער. רוב המינים דו-ביתיים (עצי זכר ועצי נקבה נפרדים). הם מואבקי-רוח, ועצי הזכר מייצרים שפע רב של אבקה. פרט (נקבי? חד-ביתי?) של ערער ברושי בחרמון מבשיל אצטרובלים, אף שהעץ הזכרי הקרוב ביותר אליו גדל במרחק של למעלה מ-2 ק"מ ממנו.
האצטרובל הנקבי בשרני ואינו נפתח בהתייבשו, בניגוד לברוש. האצטרובל כדורי, לרוב קטן, קוטרו 5–15 מ"מ. הוא צבעוני, מופץ על-ידי ציפורים. לא ברור כיצד הוא נפתח בטבע לשחרר את הזרעים.
העלים של חלק מהמינים מחטניים דוקרים, קצרים ומפושקים, אורכם 2 ס"מ; במינים אחרים הם קשקשיים, זעירים, רעופים כמו בברוש. לעתים מופיעים 2 טיפוסי העלים באותו עץ, או שעלי הנבט דוקרניים ועלי העץ הבוגר קשקשיים.
העצים מדיפים ריח נעים, הידוע בנגרות, וכן נעשה בו שימוש כבושם בתעשיית המשקה ג'ין, לתיבול בשר ולבישום סבון. ברפואה הטבעונית מייחסים לערער ערך רב בשימושים מגוונים. בנגרות מקובל הערער לעיצוב רהיטים וחפצי-נוי. שמן ערער משמש במעבדות כשמן אימרסיה למיקרוסקופ.
לא בטוח כי זה הצמח הנזכר בשם זה בתנ"ך (ירמיהו י"ז, ו'; תהלים ק"ב, י"ח).

כתב מייק לבנה


לא עודכן