תלתן משולחף הוא עשב רב-שנתי קרח שגובהו 20-50 ס"מ, בעל גבעולים מרובים, שרוע או זקוף, אינו משתרש מהמפרקים וחסר קני-שורש.
לתלתן משולחף עלים תלתניים עם פטוטרות ארוכות, לעתים קרובות שעירות. עלי הלוואי קרומיים, דמויי איזמל, צרים וארוכים. העלעלים יוצאים מנקודה אחת על הפטוטרת, אורכם 1-3 ס"מ, דמויי ביצה עד משולשים, קהים עד קטומים בקציהם, משוננים שינון עדין. על גבם כתמים ארגמניים כהים וכתם בהיר הדומה לראש-חץ. הכתמים הבהירים של שלושת העלעלים יוצרים במשותף ציור נאה על העלה.
התפרחת דמויית קרקפת, חסרת חפים בבסיסה אורכה 1-1.3 ס"מ, צבעה וורוד בהיר. עוקץ התפרחת דומה באורכו לאורך פטוטרת העלה שמחיקו היא יוצאת. קוטר הקרקפת 15-20 מ"מ. פרחי הקרקפת פרפרניים. הם זקופים בתחילה ומתכופפים לאחר ההפריה. הגביע מאדים, בעל שערות לבנות או קרח. צינור הגביע בעל עשרה עורקים. אורכו 3-4 מ"מ, אורך שיני הגביע – דומה, והן דמויות איזמל. הגביע הפורה נפוח באופן חד-צדדי. הפרי הוא תרמיל חבוי בצינור הגביע ובו זרע אחד.

תלתן משולחף הוא אחד משלושת מיני התלתן הרב-שנתיים בארץ. הוא נבדל משני האחרים (תלתן הביצות ותלתן זוחל) בכך שאין לו קני-שורש והוא איננו משתרש ממפרקי הגבעול. הוא גם קשור פחות מהם לאדמות ביצה אם כי גם הוא זקוק ללחות גבוהה יחסית. הוא צמח נדיר הגדל בצל חורשים ויערות באיזור הים-תיכוני הגבוה ובתוך צומח עשבוני על אדמות כבדות ולחות. נפוץ למדי בדולינות החרמון.

התלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. מועיל גם כצמח-דבש לדבורים.
רוב מיני התלתן בארץ הם עשבים חד-שנתיים, מיעוטם (שלושה בלבד) – עשבים רב-שנתיים. העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (=תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
התפרחות דמויות קרקפת או דמויות סוכך, מרובות-פרחים.
הפרח פרפרני, מייצר צוף המופרש בבסיס האבקנים. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור האבקנים, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה. אבקנים – 10, תשעה מתוכם זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי – העליון שבהם – חופשי. כך הופך צינור האבקנים למעין מרזב פתוח בחלקו העליון, המאפשר לחרק גישה נוחה לצוף המצטבר בו. השחלה – עלית.
התרמיל כלוא בגביע, אינו נפתח, מספר זרעיו מועט. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ כשהוא נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.

כתבו ליאורה קרת ומייק לבנה

עודכן