תלתן בלוטי הוא צמח עשבוני חד-שנתי, קרח, נטוי עד זקוף, גובהו 25-10 ס"מ. הגבעולים גליליים, לעתים מסתעפים מעט, נושאים עלים תלתניים בעלי פטוטרת קצרה, החבוקה ע"י זוג עלי לוואי משוננים, מאוחים עם הפטוטרת עד ליותר ממחצית אורכם. העלעלים עגלגלים בצעירותם ובהתבגר הצמח הם הופכים ביצתיים, מוארכים ושפתם משוננת. בקצות שיני העלעלים ועלי הלוואי, או ביניהן, ניתן לעתים להבחין, בעזרת זכוכית מגדלת, בבלוטות או בשערות בלוטיות. אלו הן שהקנו למין את שמו (השם המדעי Trifolium בלטינית הוא תלתן, tri- שלשה, folium עלה; gland -בלוטה, fero – נושא; glanduliferum – נושא בלוטות).
התפרחות כדוריות עד ביצתיות, נישאות בראשי הגבעולים. צבע עלי הכותרת ורוד-סגול והוא נעשה עז עם התבגרות הצמח. הגביע קצר בהרבה מהכותרת, קרח, בעל שיניים בלתי-שוות, הארוכות בדרך-כלל מצינור הגביע ולועו נותר פתוח לאחר ההבשלה. התרמיל ארוך מצינור הגביע, מכיל 2 זרעים קטנים, צהובים, ביצתיים. הפריחה בחודשי האביב.
בית גידולו של תלתן בלוטי הוא בתות עשבוניות והוא מצוי ברוב גלילות הארץ הצפוניות והמרכזיות.
תפוצתו העולמית במזרח התיכון והוא יובא לאוסטרליה כדי לשמש כגידול למספוא. מחקרים הראו כי הצמח זקוק למאביקים, בעיקר דבורים, כדי לייצר זרעים ואינו מסוגל לבצע הפריה עצמית.
תלתן בלוטי מכיל מספר מטבוליטים משניים דוחי חרקים, יחודיים לו והמגנים על הצמח מפני מזיקים (מאמר על בידוד חומרים אלה ניתן למצוא בכתב העת המדעי Journal of Agricultural and Food Chemistry, כרך 53, עמ' 6240-6245, משנת 2005).

תלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג. רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים. מיניו מאכלסים בתי-גידול רבים.
הסימן הברור של הסוג הוא העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים, ומכאן שמו. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם שמציין את התכונה הזאת. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים (7 מינים בארץ) נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
הפרחים ערוכים לרוב בקרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף, הנאגר בציפורן של מפרש הכותרת. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.
הפרי הוא תרמיל הכלוא בגביע ואינו נפתח, ובו זרעים מעטים: לרוב 1–2, לפעמים עד 8. הוא מצויד בשיניים או ווים, ומופץ בשלמותו כיחידה אחת, נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.
בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק בעלים ובאבקנים – עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן לרוב אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, ואילו בשברק כל עשרת הזירים מאוחים.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, וכן למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. הוא מועיל גם כצמח-דבש לדבורים. היבול השנתי העולמי הוא 84 מיליון טון לשנה.

כתבו דרור מלמד ומייק לבנה

עודכן