קוצן גיארדו הוא קוץ רב-שנתי זקוף וגבוה (עד 2 מ'), מסתעף מעט. העלים קוצניים, אונות העלה מסתיימות בחוד דוקרני. והם סורחים על הגבעול, כך שגם הגבעול מוקף קוצים. ענפי התפרחת דקים. הקוצניות מתונה לעומת מינים אחרים בסוג (השוה למשל קוצן קיפח), אפשר כמעט לומר: עדינה. פני העלה התחתונים מכוסים שערות כקורי עכביש. המין נדיר בארץ.
קוצן גיארדו פורח בקיץ, מיולי עד אוקטובר, כמו הרבה צמחי-נחלים. הפרחים ורודים. כל הפרחים בקרקפת צינוריים, דו-מיניים. חפי המעטפת רבים וקטנים, רעופים, בראש כל אחד קוץ קצר. לזרעון ציצית בת דורים אחדים של זיפים מנוצים.
קוצן גיארדו גדל ליד מים, רק בצפון הארץ, בעיקר במקורות הירדן. הוא צמח תת-אנדמי לארץ, תפוצתו העולמית מוגבלת ללבאנט (צפון ארץ-ישראל וסוריה–לבנון).
בסוג 150 מינים.

מגלהו של הצמח, החוקר השווייצרי בן המאה ה-19 אדמונד בואסייה, כיבד בשמו את זכר החוקר שרל גיארדו (1814–1883), רופא וחוקר צרפתי, שחי בלבנון ובמצריים במשך 47 שנים, וחידש רבות הן ברפואה והן במחקר רב-תחומי של סוריה, לבנון וארץ-ישראל. נאמר עליו: "איש-מדע, חייל, רופא, נוסע, אספן, בוטנאי, ארכיאולוג, גיאולוג, מינרלוג, צלם, דיפלומט, איש-עסקים ובנקאי". ר' מאמרו של חיים גורן בכרך מחקרים חדשים של הגליל, הוצאת המכללה האקדמית תל-חי , תשס"ט.

כתב מייק לבנה

עודכן