חומעה יפה היא צמח רב-שנתי מסועף וסבוך, שגובהו בין 40 ל-70 ס"מ. בבסיסו עלים גדולים ערוכים בשושנת, ומביניהם עולה גבעול מסתעף. במעלה הגבעול הולכים העלים וקטנים ככל שהם רחוקים יותר מהבסיס. הצמח מלבלב בחורף ומתייבש בקיץ. החומעה ידועה בטעמה החמצמץ–מרענן, אך מסוכן להרבות באכילתה. הטעם מקורו בחומר ששמו חומצה חומעתית, ומכאן שם הצמח בעברית. טעם דומה יש גם בצמחים אחרים, כמו חמציץ. החומצה החומעתית התפתחה בצמח כנראה כהגנה בפני אכילה בפי יונקים, ויש לה השפעה מזיקה על גוף היונק. המרבה לאכול מעלי החומעה מסתכן בנזק לכליות ולכלי הדם, דבר המוצא ביטוי בהופעת דם בשתן, אך הנזק לכליות אינו ניכר מיד והוא חמור יותר.
חומעה יפה פורחת ממרס עד יוני. הפרח זעיר, ירוק, מואבק-רוח. הפרי אדום נוטה לחום, מעוצה וקשה, עטוף בעלים שאינם מצמיחים כנף אלא שפה משוננת, בגבם עורקים בולטים. במבט מקרוב אפשר למצוא יופי בפרי, שיצדיק את שם המין. הפרי אינו נפוץ לבדו, אלא הצמח כולו הוא יחידת ההפצה, כצמח-גלגל, בדומה לעכובית הגבעול ניתק בבסיסו, ואז מתגלגל הצמח כולו ברוח ומפזר כך את זרעיו.
חומעה יפה גדלה בקרקע ביצתית, באדמה כבדה המוצפת בחורף ומתייבשת בקיץ, בשולי תעלות, בשקעים לחים ובצידי דרכים. היא נפוצה בכל רחבי החבל הימתיכוני בארץ. תפוצתה העולמית רחבה בארצות הים התיכון וגם הרחק צפונה ומזרחה.
בסוג 150 מינים, 14 בארץ.

כתב מייק לבנה

עודכן