מקור-חסידה תל-אביבי הוא צמח חד-שנתי של מישור החוף בחבל הימתיכוני של ישראל ושכנותיה. הוא התגלה והוגדר בידי הבוטנאי הישראלי אלכסנדר אייג, ונקרא על שם העיר העברית הראשונה. העלה גזור עמוקות, ולאורך ציר העלה בין האונות יש כנפיים. העלה שעיר. הגבעול מכוסה שערות בלוטיות וזיפים.
מקור-חסידה תל-אביבי פורח במרס ובאפריל. הפרח ורוד–סגול. עלה-הגביע רחב, בקצהו מזדקר זיף ארוך. עלי הגביע מכוסים שערות בלוטיות וזיפים. הכותרת דומה לזו של מקור חסידה גדול, צבעה תכול–אפור, ולאורכה משורטטים 3–5 עורקים כהים. המקור ארוך, והוא מכוסה זיפים קצרים (ולא שערות ארוכות, רכות כנוצה, כבמינים אחרים). הפרח והפרי דומים לאלה של שאר מיני מקור-חסידה: הפרח הוא מטיפוס 5: יש לו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 אבקנים פוריים ועוד 5 אבקנים עקרים, 5 בלוטות-צוף, ושחלה מחולקת ל-5.
התפרחת דמויית סוכך. צבע הכותרת ורוד–סגול. הפרי אכן נראה ממש כמו מקור חסידה: הזרעים למטה נראים כמו הראש, וכל זרע נושא זיף ארוך. כל 5 הזיפים צמודים ונראים יחד כמקור, ובהבשילם הם נפרדים. הם מתחילים להיפרד מן הקצה הרחוק מהזרע, וכשהם מתייבשים הם משתזרים–מסתלסלים מלמעלה (בסוג הקרוב, גרניון – הם מתחילים להיפתח בצד ההפוך, מלמטה, מהזרע). כשזרע כזה נושר לקרקע בשעה שהמקור עודו משתזר – הוא מתברג לתוך סדק בקרקע ו"זורע" את עצמו, וכך הוא ניצל מסכנות שעל פני השטח כגון אכילה בפי נמלים.
מקור-חסידה תל-אביבי גדל בקרקעות חוליות בחופיו המזרחיים של הים התיכון, והוא אנדמי לישראל ולשכנותיה הקרובות.
מקור-חסידה הוא סוג שכיח מאוד בארץ, ובו 18 מינים (90 מינים בעולם) – כולם עשבוניים, מהם חד-שנתיים ומהם רב-שנתיים. כולם פורחים באביב.

כתב מייק לבנה

לא עודכן