גדילן מצוי- צמח מרפא

 

תיאור הצמח: צמח חד-שנתי ממשפחת המורכבים, שגובהו 150-50 ס"מ. גדל כמעט בכל אזורי הארץ, בעיקר בבתי-גידול עשירים בחנקן, בשדות מעובדים, בצדי דרכים, בלולים, רפתות ומעזבות. גבעולו זקוף. עליו מעורקים בעורקים לבנים ומוכתמים בכתבים לבנים. טרפי העלים שסועים לאונות אליפטיות משוננות. הפריחה בחודשים מארס-מאי. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בקצות הגבעולים. הפרחים צינוריים, צבעם על-פי-רוב סגול, אך יש גם אוכלוסיות שבהן הצמחים לבני-פרחים. רבים נוהגים לטעות בין הגדילן לברקן, הן בגלל הדמיון הרב ביניהם והן בשל קרבתם ושכנותם. אך נקל להבדיל ביניהם: קרקפת הגדילן עגולה וקוצי המעטפת קצרים ויוצרים מעגל סימטרי, מה שאין כן אצל הברקן. קרקפתו אינה עגולה וקוצי המעטפת ארוכים, מסועפים ואינם סימטריים.

רפואה עממית: נוסף על השימוש בו למאכל, הוא משמש גם ברפואה העממית של הערבים בארץ-ישראל. אכילת הגבעולים והתפרחות מגבירה את התיאבון, ממריצה את העיכול ומרפאה מחלות כבד ומעיים. שתיית מרתח שמופק מכל חלקי הצמח העל-קרקעיים יעילה מאוד לאלה הסובלים מלחץ דם גבוה, מאבנים בכליות, מעצירות בדרכי השתן ומבעיות עיכול בכלל.

אופן השימוש: קוטפים גבעולי גדילן בתחילת החורף, כשהם עדיין ירוקים ורעננים. מגרדים באמצעות סכין את העלים הקוצניים, חותכים את הגבעולים לפרוסות אורך ומבשלים אותם במים. הכמות: 200 גר גבעולים קלופים בליטר מים. משך ההרתחה כחצי שעה. מסננים את המרתח, מקררים ושותים 5-4 כוסות ביום.

מומלץ לאכול את הגבעולים כשהם קלופים וטבולים במי מלח, שאז הגדילן "מנקה ומנגב את מערכת העיכול, מחזק את הגוף ומוסיף דם לאלה הסובלים מחוסר דם".

מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל



גינון חסכוני במים