זהבית שעירה

הדפסה
  Gagea villosa שם מדעי
שושניים
Liliaceae
משפחה
6 מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
בעל בצל או פקעת (גיאופיט) צורת חיים
חרמון, תפוצה בארץ
הצג מפת תפוצה
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
בסכנת הכחדה

דווח לנו

זהבית שעירה
צילום: © שרה גולד   חרמון - סיבוב איציק , 3-2016
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

זהבית שעירה היא גיאופיט צהוב-פרחים כמו שאר מיני הזהבית, והיא ניכרת בעלי העטיף שלה, שהם שעירים מבחוץ. קל להבדיל את המין ממיני זהבית אחרים גם על פי תפרחתו השופעת דמויית הסוכך, ולפי שני החפים התחתונים של התפרחת, שהם רחבים מאוד וכמעט נגדיים. מתוך הבצל עולה עמוד תפרחת קצר וזקוף שגובהו 15–7 ס"מ. הבצל כדורי, קוטרו 15–10 מ"מ, לפעמים מוצאים גוש בצלצולים בראשו. קליפות הבצל מעטות וגלדניות. מהבצל יוצאים שני עלים דקיקים, שחתכם מרזבי ובגבם קרין, רוחבם 4–2 מ"מ ואורכם עולה בהרבה על אורך התפרחת. הגבעול אדום-ירקרק, קרח בבסיסו, שעיר לפעמים בחלקו העליון. לפעמים הצמח חסר גבעול מרכזי והתפרחת דמויית סוכך. שני החפים התחתונים רחבים בבסיסם (5–12 מ"מ), והם עוטפים את התפרחת כמתחל וממוקמים כמעט כזוג נגדי. שאר החפים קטנים, סרגליים, ריסניים בשפתם. 
עלי העטיף צרים אך אינם מחודדים בקצה, והם שעירים מבחוץ, בעיקר בחלקם התחתון, בשערות רכות. כל פרח מלווה בחפה. התפרחת דמוית אשכול-סוכך, לרוב רבת-פרחים (25–5). עוקצי הפרחים שעירים לרוב וארוכים מהפרחים. לפרח הופעה כשל כוכב. אורך העטיף 20–15 מ"מ (בזן האופייני) ורוחבו 4–3 מ"מ. השחלה בנויה 3 מקצועות, עם עמוד עלי בודד ארוך פי 2–1.5 מאורך השחלה. הפרי הלקט מעוגל בראשו, נושא זרעים קמורים ומגובששים.
זהבית שעירה גדלה בקרקע כבדה בהרים, נפוצה כיום כמעט רק בגולן, אולי גם בגליל העליון, אך שם היא נדירה, גדלה רק באתרים בודדים בתחום מצומצם, ושרויה בסכנת הכחדה. בעבר תועדה גם מן הגלבוע, השומרון והרי יהודה, נראה שנכחדה שם.
החוקרים הישראלים אמוץ דפני וקלרה חן הגדירו זן מיוחד של זהבית שעירה, זן החרמון, שמספר החפים שלו בתפרחת קטן ואורך עלי העטיף קצר יותר, 10 עד 16 מ"מ. הוא נדיר, גדל רק בחרמון ברום שבין 1,500 ל-2,300 מ', בסדקי-סלעים.
תפוצתה העולמית של זהבית שעירה משתרעת בהרים גבוהים בארצות צפון הים התיכון, מערב אירופה ומרכזה והמזרח התיכון.

בסוג זהבית נכללים 115 מינים, 10 מינים בארץ. אלה גיאופיטים נמוכים עם בצל חד-שנתי, עטוף בקליפות גלדניות או סיביות. העלים מעטים. רובם זהובי פרחים. הפרחים קטנים, העליונים קטנים מהתחתונים. הם ניכרים ברצועה ירוקה רחבה לאורך אמצע הצד האחורי של כל אחד מששת עלי העטיף. ששת האבקנים מעורים בבסיס עלי העטיף, קצרים מהם. בצידו הפנימי של בסיס כל עלה עטיף יש צופן, והפרחים מואבקים על-ידי דבורי-דבש וזבובי-רחף הבאים ליהנות מהצוף. הפרי כדורי עד ביצי.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע

הצמח במקורות



 
צימרים בצפון   גינון חסכוני בצמחי בר  

israelbiz- בניית אתרים